כתב הרמ"א סימן תרל"ה סעיף א' שאין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות לסוכה. וז"ל: ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות; ואם עשה טפח סמוך לסכך, מותר לסכך קודם שיעשה שאר הדפנות, כמו בחוטט בגדיש ע"כ. וכתב שם המ"ב ס"ק ט' וז"ל: ואין לעשות הסכך קודם וכו' - דבעינן בשעה שהוא עושה הסכך יהיה נעשה לשם צל דהיינו...
אשכול לשיתוף פירושים, הערות והארות שנתחדשו לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים
החברים מוזמנים לשתף באשכול הערות הארות בפירוש תפילות הימים הנוראים והסליחות, שהתחדש להם שנה אשתקד או מה שב"ה יתחדש להם השנה בעיונם במילות התפילה.
א) ב. מתני׳ שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהן כשרין לשם נמוך מהן פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר פסולין
יש לדקדק מדוע בתחילה הקדים שמעון אחי עזריה דין כשרין קודם דין...
ב. רש״י ד״ה מתני' הורו בית דין כו' - כגון שהורו שחלב או דם מותר
ד״ה בין שעשו - ב"ד ועשה היחיד עמהם כגון שאכל דם או חלב עמהן
יש לעיין מדוע בתחילה הקדים רש״י חלב לדם ואחר כך הקדים דם לחלב.
מי מחברי הפורום שליט''א הרוצה לפאר את הפורום בהערות שנתחדשו לו על הספר מוזמן לכתובם כאן,
בשפה ברורה ונעימה,
בהקדמה ובביאור בכדי שגם מי שלא נמצא שם יוכל להבין.
הגר"י יוסף בשיעורו השבועי התייחס להבדלים שבין הישיבות הספרדיות לאשכנזיות ועל הדור החלש שצריך לעודד ולפרגן לבחורים ולא להעיר להם הרבה.
"מרן זצ"ל שלח את כל הבנים שלו שילמדו גם בישיבות אשכנזיות וגם בישיבות ספרדיות, חוץ מאחד שלמד רק בישיבות אשכנזיות. אבל יעקב אחי, למד בפורת יוסף בישיבה קטנה...
כמה הערות שעלו לי השבת בס״ד בהפטרה במעשה דמנוח וצללפונית (שופטים י״ד)
א. מדוע מתחילה נגלה המלאך לאשתו של מנוח ולא לשניהם או למנוח? [קשה לומר שזה מפני שמנוח היה ע״ה כמבואר בגמ׳].
ב. אחרי שמנוח ביקש מהקב״ה שישלח את המלאך שוב, למה שוב נגלה אל האשה ולא אל מנוח בעצמו?
ג. למה מנוח היה צריך לבקש...
עוד כמה ימים ילמדו בעז"ה במסגרת הדף היומי את פרק שבועת העדות,
אשמח מאוד מהמעיינים של הפורום הזה, לעבור במסגרת הימים האלו על המאמרים האלו,
אשמח לכמה שיותר הערות מחכימות.
יש"כ.