הגאון מווילנא

ישעיהו מנחלת דן יצר פוסט חדש הגאון החסיד מוילנא והנה הנה זה בא יום הלולא רבה של מורנו ורבנו מעמיד נתיבותינו מקים עולה של תורה מעמידה בדרך ישרה מרחיק הפלפול והחידוד מייקר הפשט החמוד מחדש מצוות שנשתכחו מקומם דרכי חז''ל שנטשטשו משחזר פשוטו של מקרא ומפרש הדרשות כחומר וצורה מעניק חמה בקומתו הטמירה...

האם הוא היה משמעותית ׳גאון׳ יותר מהרעק״א ומהקצוה״ח או מהגר״ח מבריסק? מדוע ר׳ חיים לא זכה לתואר ה׳גאון מבריסק׳? אדרבא, הלא הישיבות בימינו מושפעות משמעותית יותר מאלו שלעיל ואילו בשם הגר״א אומרים רק רק כמה ווארטים קצרצרים (בעיקר בענייני מועד) וגם הם לא מהלכים מבריקים לתירוץ ויישוב איזו סוגיא...

ידוע החזו"א שכותב שהגר"א נחשב כאחד הראשונים, אך ראיתי ב"אמת ליעקב" של הגר"י קמינצקי זצ"ל על נ"ך, שכותב שודאי אין הגר"א כאחד הראשונים, הרמב"ן, הרשב"א וכדו'. ועיקר דברי החזו"א הנ"ל הם לומר שאין להתפלא שהגר"א חולק לפעמים על הראשונים, אבל לכאו' זה בלא"ה אין בזה פליאה כולי האי, שהרי מצינו עוד...

בספר מנוחה וקדושה לאחד מתלמידי הגאון מווילנא מובא התיאור המרטיט הבא: כל שנה עם סיומו של ליל הסדר היה מורה הגאון מווילנא להוציא כל איש מעליו והיה נשאר בגפו לקריאת מגילת שיר השירים עליה אמר האר"י הק' שבזמן קריאתה "מושפעים כל האורות בלא הדרגה". שנה אחת נשאר אחד מתלמידיו ר' ישראל איסר'ל מפונוביז'...

י"ט תשרי התקנ"ח - הגאון החסיד רבנו אליהו ב"ר שלמה זלמן (קרמר?) מווילנא.

"ויבואו בני ישראל, והמים להם חומה" וגו'. יש לשאול: למה שבע פסוקים אחרי כתוב: "חמה", ללא האות וא"ו? ויש לתרץ ע"פ מה שכתוב: שהיה עמהם פסלו של מיכה, אשר היה משבט דן - שהלכו כמאספים - בקצה המחנה. ולכן, בפסוק הראשון, שבט דן עוד היו ביבשה, ולכן לא היה על עם ישראל קטרוג מהפסל. אך בפסוק האחרון, הפסל...