- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,453
- נקודות
- 1,280
בספר מנוחה וקדושה לאחד מתלמידי הגאון מווילנא מובא התיאור המרטיט הבא:
כל שנה עם סיומו של ליל הסדר היה מורה הגאון מווילנא להוציא כל איש מעליו והיה נשאר בגפו לקריאת מגילת שיר השירים עליה אמר האר"י הק' שבזמן קריאתה "מושפעים כל האורות בלא הדרגה". שנה אחת נשאר אחד מתלמידיו ר' ישראל איסר'ל מפונוביז' בפינת החדר והטמין את עצמו במחבוא לראות מה מעשיו של הגאון בעת נשגבה זו. לאחר שכל הנמצאים יצאו לחוץ ורק הגאון נשאר בחדר בלא ידיעה על תלמידו שמוטמן שם התיישב הגאון ופתח באמירת שיר השירים כשפניו מאדימות והולכות. היה נראה בחוש שנפשו מתדבקת אט אט באלוקיה עד שראשו נשמט והיה נראה שנפשו יצאה בדברו כפשוטו ממש. הלה נבהל על נפשו למראה רבו שהיה נראה כמת ממש בציירו בדמיונו שרבו עומד למות במיתת הנשיקה מרוב דביקות והוא הגיח ממחבואו לעורר את הגאון. (הרב ישראל היימן)
כל שנה עם סיומו של ליל הסדר היה מורה הגאון מווילנא להוציא כל איש מעליו והיה נשאר בגפו לקריאת מגילת שיר השירים עליה אמר האר"י הק' שבזמן קריאתה "מושפעים כל האורות בלא הדרגה". שנה אחת נשאר אחד מתלמידיו ר' ישראל איסר'ל מפונוביז' בפינת החדר והטמין את עצמו במחבוא לראות מה מעשיו של הגאון בעת נשגבה זו. לאחר שכל הנמצאים יצאו לחוץ ורק הגאון נשאר בחדר בלא ידיעה על תלמידו שמוטמן שם התיישב הגאון ופתח באמירת שיר השירים כשפניו מאדימות והולכות. היה נראה בחוש שנפשו מתדבקת אט אט באלוקיה עד שראשו נשמט והיה נראה שנפשו יצאה בדברו כפשוטו ממש. הלה נבהל על נפשו למראה רבו שהיה נראה כמת ממש בציירו בדמיונו שרבו עומד למות במיתת הנשיקה מרוב דביקות והוא הגיח ממחבואו לעורר את הגאון. (הרב ישראל היימן)
