• פורים שמח לכל חו"ר בית המדרש!
    בחודש אשר נהפך מיגון לשמחה ירעיף ה' שפע אורה וברכה.

הלכה ומנהג

  1. דבש המופק מאילנות הגדלים על הקברים

    דבש המופק מאילנות הגדלים על הקברים

    (סיון תשפ"ה, לע"נ דודי, דוד אשר, נלב"ע כ"ט אייר תשפ"ה, דבוראי במקצועו) נשאלתי ע"י בן דודי, הדבוראי עופר אשר, האם ניתן לצרוך דבש שהדבורים נטלו את הצוף מאילנות הגדלים ממש על הקברים [ולא סתם בצידי בית העלמין] - והוא מצוי בבית עלמין שאינו פועל לפי ההלכה - ומקובל שם לנטוע אילנות ממש על הקברים. תוכן...
  2. ד

    עיתים לתורה - בזמן או בכמות

    רבות הופלג בענין מעלת קביעות עיתים לתורה - והיינו זמן קבוע שלא יעבירנו. ואני בשאלה - האם ניתן כעי"ז לקבוע הספק קבוע שלא יעבירנו ונחשב כקביעות עיתים או לא? [הנושא חשוב ורלוונטי לנפ"מ למעשה...] וגם אם לא - האם יש בזה מן הענין לכה"פ?
  3. פת שחרית ע"י אכילת תמר

    פת שחרית ע"י אכילת תמר

    הנה אי' בגמ' (ב"מ קז:) "והסיר ה' ממך כל חולי' וכו' רבי אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר 'מחלה' ש'שמונים ושלשה' חלאים תלוין במרה, וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבבטלתן" ולאחר מכן אי' בגמ' י"ג דברים ומעלות שנאמרו בפת שחרית מצלת מן...
  4. ה

    פרק ב' - ענין היציאה אל השדה בקבלת שבת

    פרק ב' "ענין היציאה אל השדה" הנה השתרש אצל גדולי ומקובלי צפת המנהג לצאת בקבלת שבת אל השדה בכדי להקביל את שבת המלכה, מקור המנהג בפשוטו הוא ע"פ הגמ' בשבת [קיט:] שמבואר שם על ההכנות האמוראים לכבוד שב"ק, ואמרו שם ר' חנינא מיעטף וכו' כמ"ש לעיל ומשמע בגמ' דאף מה שעשה ר"ח לכבוד שבת אינו מעיקר הדין...
  5. ה

    פרק ג' - תוקף סדר קבלת שבת

    פרק ג' תוקף סדר קבלת שבת קבל"ש במזמור שיר ליום השבת הנה באמרינו סדר קבלת שבת מקבלים אנחנו עלינו את איסורי ודיני שבת, וכמו שבעצם נקרא 'קבלת שבת', וכ"נ בשו"ע [רסא'] לגבי 'מזמור שיר ליום השבת שהיו אומרים בזמנו לשם קבלת שבת שבאמירה זו חלים על האומרו דיני ואיסורי שבת, ציינו דברים אלו לעיל ונרחיב...
  6. ה

    פרק א' - מקור וסדר מנהג קבלת שבת

    פרק א' מקור וסדר קבלת שבת בגמרא שבת [קיט.] איתא רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה', רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה' ע"כ. ופירש"י מתעטף בבגדים נאים ואמר בואי כלה הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות. והביאו הרי"ף והרא"ש להלכה. מבואר בגמ'...
  7. ה

    ספירת העומר ח"ג זמן ספירת העומר ומדוע אין מברכים שהחיינו

    זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...
  8. ה

    ספירת העומר ח"ב שומע כעונה בספיה"ע

    שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
  9. ה

    מצוות ספירת העומר ח"א בטעם המצווה ואם הוי דאורייתא

    "מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
  10. ה

    ספירת העומר עבדים בספירת העומר

    המ"ב הביא דנשים ועבדים פטורים מספירת העומר משום דהוי מ"ע שהזמן גרמא דקי"ל דנשים ועבדים פטורים, ולכאו' צ"ע דעבדים לא בכלל כל המצווה הזאת, מאיזה טעם שנאמר גם אי נימא מהטעם של החינוך שזה לחכות לקבלת התורה האם עבדים היו בקבלת התורה וכי יש להם חיוב ת"ת שיש להם לחכות למשהו, וגם מהטעם של קרבן העומר ג"כ...
  11. ה

    כוונה בברכות

    אשמח למקורות וציטוטים בגודל אמירת הברכות בכוונה!
  12. ק

    מנהג עוקר/מבטל הלכה

    ישנה דעה שמנהג עוקר הלכה תמיד גם בדאורייתא אך היא של מיעוט קטן מאוד מגדולי הדורות ובו מהרי"א מטירנא בעל "ספר המנהגים", האשכול ומהר"י ברונא. אך רוב מוחלט של גדולי הדורות הגבילו כלל זה במידה זו או אחרת. ורובם הגדול הגבילו זאת למנהג שאינו מבטל איסור כשלא ברור אצל חלק האם גם איסור חכמים או רק מהתורה...
  13. מ

    הלכות ברכות האם מברכים שהחיינו על לידת נכדה?

    על לידת בת מבואר במשנ"ב רכ"ג ב' שמברכים דלא גרע מרואה את חבירו, ויל"ע מה הדין בנכדות האם גם מברכים, דלכאורה שייך בהם ג"כ סברת המשנ"ב ומנגד לא מצאנו שנהגו כן. (אני שמעתי על א' מגדולי הדור שמברך אך הוא אמר שאפי' שזה לא מקובל נימוקו עמו)
  14. ה

    עמידה בקבלת שבת

    המ"ב לא הזכיר לעמוד בכל קבלת שבת אלא רק ב'ובואי בשלום', [לא כתב שבכל קבל"ש יושבים!] בכל הקדמונים מובא שיש ענין גדול לעמוד, ובמיוחד בפיוט לכה דודי, ותמהני מדוע אצל ציבור בני הישיבות נהגו לשבת?
חזור
חלק עליון