הלכה ומנהג

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...

הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות האם יש תשלומין לשמיני עצרת מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין...

מהדורת אלול תשפ"ה ידע הנצרך לתורה[1] ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה...

הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה...

בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו...

בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד...

בדין שומע כעונה – חלק ג' "שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו...

בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע...

א} מקובל מאוד שאנשים נוסעים על קברי הצדיקים, מתפללים ומבקשים, וזוכים לישועות. במאמר זה נתייחס לצורה הראויה איך להתפלל בקבר הצדיק, שלא יהא בזה שום בעיה הלכתית, מצד האיסור של "דורש אל המתים". (הבהרה: איני מתייחס במאמר זה לכלליות הענין של "דורש אל המתים", האם הכוונה לבקשות מהמתים, או דווקא הלן...

בדין שומע כעונה – חלק א' מהו המקור לדין "שומע כעונה"? א. סוכה ל"ח ב' אמר רבא הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא כו' הוא אומר "ברוך הבא" והן אומרים "בשם ד'" מכאן לשומע כעונה. ביאור הגמ', מכך שהוא היה אומר "ברוך הבא" והן אינם חוזרים על דבריו רק משלימים אותם ואומרים "בשם ד'" למדנו דין...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב' בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א' א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...

החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...

בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...