הר סיני

  1. 'אילו קרבנו לפני הר סיני', מה המשמעות בזה?

    'אילו קרבנו לפני הר סיני', מה המשמעות בזה?

    עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח): ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'? והנה תירוצים...
  2. פ

    אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את הת

    ראיתי מבארים. לכאורה הוא דבר תימה. מה תועלת יש לעמידה לפני הר סיני בלא קבלת התורה? והנה במהרש"א[1] התקשה מדוע חוגגים אנו את שבועות ביום החמישים ולא ביום החמישים וא', הרי לפי החשבון בסוגיות במס' שבת התורה ניתנה ביום הנ"א? ותירץ, כי באותו יום הנ' משה הנחיל לעם ישראל יסוד הקודם לתורה- יראת חטא...
  3. א

    שבועות בשעת מתן תורה נעשה כל שטח הר סיני ריק מאויר

    במסכת שבת (דף פט ע"א) איתא, שההר שעליו ניתנה התורה נקרא "הר סיני', על שם נסים שאירע בו לישראל, וסיני הוא אותיות ניסי. ובספר "בן יהוידע' על מסכת שבת (שם, ד"ה שם הר) הביא דבר פלא בשם האריז"ל שאחד מן הניסים הגדולים שאירעו בהר סיני היה, שבשעת מתן תורה נעשה כל השטח סביב ההר סיני ריק מאויר, ובדרך הטבע...
  4. ר

    הקריאה מעוררת.

    ויתיצבו בתחתית ההר. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש והר סיני עשן כולו ויהיה ביום השלישי... קול שופר חזק מאד. אנככככככככככככככי הההההההההההההה' אלללללוווווווקקקקקקקקקקקיייייייךךךךךךךךךךךךך! וואי, איזה צמרמורת. אני מתעורר ואני מגלה שזה לא בשנת ב' תמח אלא פה שנת תשפו.
  5. א

    "דאיכא אנא" - העניו האמיתי!

    "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (יט, כ) "אמר רב יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקב"ה הניח כל ההרים וגבעות, והשרה שכינתו על הר סיני" (סוטה ה, א) מסופר במדרש, שבשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה לישראל, התכנסו ההרים, וכל אחד מהם ביקש שעליו תינתן התורה בגלל מעלתו וגובהו; אך הקב"ה בחר לתת את התורה...
  6. ח

    מה יעזור לעבור דרך ארץ פלישתים, אם היעד הוא הר סיני?

    ויְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃ וקשה, הרי ארץ פלשתים זה קיצור להגיע לאר"י, והרי בני ישראל היו חייבים לעבור דרך הר...
  7. געגועים

    וילך מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני

    וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם, במנחות (ל.) כתבו, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. ועתה כתבו לכם (עם התיבות) בגי' כתב, כאילו קבלו מהר סיני.
  8. געגועים

    ואתחנן הר סיני אות להר המוריה

    אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת בש"ך על התורה (גימטריאות): אתה החלות אותיות הלוחת, כשנתת לי הלוחות להראות להם אות, כשנגלית לי בסנה אמרת לי וזה לך האות וגו' תעבדון את האלקים על ההר הזה, וכמו שהראית לי הר סיני, אם כן אעברה נא ואראה ההר הטוב, [להראות אותיות להר אות] שהר אות להר, כי בהר סיני ניתנה...
  9. א

    שבועות כמה זמן לקח מעמד הר סיני?

    פדר"א (מו) רבי אלעזר בן עזריה אומר ערב שבת בששה לחדש בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות ובתשעה שעות ביום חזרו לאהליהם והיה המן מוכן להם לשני ימים ושבתו ישראל באותה שבת שמחים כשמחת החג שזכו לשמוע קולו של הקב"ה, שנאמר (דברים ה, כג): "כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים", אמר הקב"ה למשה בלשון נקיה...
  10. ג

    שבועות האם הרואה את הר סיני צריך לברך שעשה ניסים?

    יש לעיין אם הרואה את הרי סיני צריך לברך "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", כי גם שם היו ניסים שראו את הקולות, ועוד. מיהו בפשטות ניסים זה רק הצלה ממות וכדו'. אמנם יש לעיין מחומת יריחו., שנבלעה במקומה, ואולי גם זה נחשב הצלה ממוות שבזכות זה ניצלו שלא הרגום. שו"ר בביאור הלכה (סי' ריח ס"א ד"ה כגון)...
  11. געגועים

    בהר מה ענין שמיטה אצל הר סיני

    וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי ברש"י מה ענין שמיטה אצל הר סיני וגו'. ואפשר שנרמז כאן בחינת "עולם שנה נפש", וסימנך משה, משה שמיטה הר סיני, דהיינו שמשה רבינו כולל כל נפשות ישראל, כמאמרם ז"ל (תיקו"ז תי' סט) איתפשטותא דמשה בכל דרא ונפשא. וזהו בבחינת "נפש". ושמיטה כוללת את השש שנים שקדמו...
  12. ה

    ולא נחם... דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא

    וקשה, הרי היו צריכים עדיין למתן תורה, ומקרא מלא הוא "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון... על ההר הזה"?
חזור
חלק עליון