הטעם

  1. ה

    קרח הטעם שצמחו שקדים ולא חרובים

    ויגמל שקדים וגו' (יז, כג). רבותינו ז"ל (שם) אמרו טעם שקדים להעיר שכל המערער על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא עד כאן: ונראה שהוכרחו לומר כן שאין ראוי לבעל הנס לבקש פרי הממהר להפריח, שנראה ח"ו הפחתת היכולת שמבקש אחר פרי שממהר, לזה אמרו כי יש טעם בדבר שהוצרך להפריח שקדים, ולא פרי אחר לומר שממהר ליפרע...
  2. ה

    קרח הטעם שביקש אל תפן אל מנחתם

    ויאמר אל ה' אל תפן וגו' (טז, טו). הכוונה לצד שראה הפלאת שנאת הרשעים עמו, מזה הכיר היותם בחינת הרע גמור אשר טבעו לשנא בחינת הטוב שנאת מות בלא סיבה, ולזה אמר אל ה' אל תפן אל מנחתם. והכוונה בזה לצד שאין לך אדם שאין בידו מצות ומעשים טובים, וכבר קדם לנו שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה ובריה (ב"ק...
  3. ה

    שלח הטעם לקריעת בגדיהם של יהושע וכלב

    וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם (יד, ו). הוצרך לומר שהיה מן התרים, לתת טעם לקריעת בגדיהן, כי האומר מי אתם יהושע וכלב לעשות את זה מה שלא עשו כל גדולי ישראל, ואמר הטעם כי לא היה לצד שהחשיבו עצמן יותר מכל גדולי ישראל אלא לצד היותם מן התרים...
  4. ה

    שלח הטעם שנקרא כלב עבד ה'

    עבדי כלב עקב וגו' (יא, כח). צריך לדעת למה לא הזכיר אלא כלב ולא יהושע, גם כוונתנו הייתה רוח אחרת עמו, גם אומר וימלא אחרי, גם אומרו והביאותיו בתוספות וא"ו בגזרת הכתוב. אכן פירוש הכתוב הוא על זה הדרך ועבדי כלב וטעם שאני קורא אותו עבדי הוא עקב פירוש שכר אשר היה רוח אחרת עמו, שהגם שיהושע גם כן לא...
  5. ה

    שבועות הטעם שנקרא ב' סיון בשם 'יום המיוחס'

    דברים נפלאים שאמר הרה"ק מרוזין בפרשת במדבר שקודם חג השבועות בשנת תקפ"א בב' סיון שהיא יום המיוחס. פתח ואמר: העולם אומרים שלכן נקרא יום הזה 'יום המיוחס', מפני שיום הכיפורים חל גם כן ביום זה לפי סדר הקביעות. אמנם, מה יתרון בזה אם הגדול במעלה הוא שייך וקרוב אליו, והוא בן גילו, אם הוא בעצמו אינו...
  6. א

    נשא הטעם שישראל יכול לברך את חבירו בברכת יברך וכו' ובנשיאות כפים.

    הנה קיימא לן שזר אסור לברך ברכת כהנים כדאיתא בשו"ע (או"ח קכ"ח א') והתקשו האחרונים מפני מה נהגו שאף ישראל מברך בברכת יברך וכו' וכתבו האחרונים על זה כמה טעמים: א. הביאור הלכה כתב בתחילה למ"ד מצוות צריכות כוונה כיון שלא מכוון למצות ברכת כהנים לא עבר איסור, אכן הקשה למ"ד מצוות אין צריכות כוונה איך...
  7. ה

    הלכות שבת הטעם שלא לפצח גרעינים בשבת - וההיתר

    שמעתי באיזה שיעור, שהאיסור של המחמירים לפצח גרעינים בשבת הוא מהחשש שכשתקלף הקליפה יפול חתיכה מהגרעין, ואז תוציא הגרעין והרי זה בורר אוכל מתוך פסולת ואסור, והדרך להתיר לכו"ע לפצח גרעין הוא לפצח בתוך הפה. ונשאלת השאלה: וכי פה אין חשש שלאחר שתוציא הקליפה מהפה תשאר חתיכת גרעין, ויברור, וא"כ מדוע...
  8. ה

    אמור הטעם שנהגו שמנגנים 'התנועה' שהוא מסדר ההגדה לפני 'ספירת העומר'

    וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וגו' (כג, טו). שח מרן ה'מקור ברוך' מסערט ויזניץ זי"ע: הטעם שנהגו [בחצר הקודש ויזניץ לדורותיהם] שמנגנים התנועה שהוא מסדר ההגדה לפני סדר ספירת העומר בכל יום. דהנה איתא בספה"ק (בני יששכר ועוד בשם כתבי האר"י ז"ל) שבליל הסדר יכול כל יהודי להגיע לדרגה הגבוהה...
  9. ה

    הטעם לשנאתם של הגויים לישראל

    כשבוע ימים ומחצה לפני הסתלקותו, בשביעי של פסח תרצ"ג, החג האחרון לימי חייו, באו לביתו ברגל, והיה מיסב עמהם בחדוה גלויה למרות שסבל אז יסורים קשים. גם בפעם הזאת, כמנהגו בכל חג, דרש לפני המסובים מענינא דיומא ושילב בדבריו נימה אקטואלית לרגלי גיאות האנטישמיות עם עליית צורר היהודים היטלר ימ"ש לשלטון...
  10. ה

    כללי מה הטעם שלא לאכול בשר ודגים יחד

    ידוע ונפוץ בין עם ישראל שלא לאכול בשר ודגים יחד. מה המקור? מה הטעם? האם מישהו יודע
  11. ה

    צו הטעם שפרשה זו נאמרה קודם הקמת המשכן

    קח את אהרן וגו' (ח, ב). פרשה זו נאמרה קודם הקמת המשכן, וטעם שנאמרה כאן, לומר לך שקדמו כל משפטי הקרבנות ופרטיהן ודקדוקיהן קודם מילואיו, כי לעשות כולן נתכהנו הוא ובניו, ולא נתכהן עד שלמדו משה כל פרטי דיני כל הקרבנות וקיים וקבל עליו לעשות ככל הכתוב ואז אמר לו קח את אהרן שעל מנת כן נתכהן, ועוד שזולת...
  12. ר

    פסח, חודש ניסן הטעם שלא יאמר לשם יחוד אחר הקידוש

    במשנה ברורה (ריש סי' תע"ג) כתב ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בורא פרי הגפן אלא דוקא קודם קידוש, ויל"ע מה בכך שבירך בורא פרי הגפן מ"מ צורך השתייה הוא לכוון ולא יהיה הפסק. ואולי כונתו שאם המצווה היא בכוס של ברכה אחר...
  13. א

    פורים הטעם שתיקנו תענית אסתר

    מה טעם תיקנו תענית אסתר ראיתי טעם חדש למה תיקו תענית אסתר כתב הקב הישר (פרק צז) והנה יש לחוש פן על ידי רבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקדוש ברוך הוא התענית לפי שהתענית היא סגולה להנצל על ידי התענית מן החטא ולא יהיה כח להשטן ולילית לקטרג עליהם ולהביאם לידי חטא מחמת ריבוי...
  14. ה

    הטעם שהיה משה רבינו כבד פה - ביאור הר"ן

    איתא בר"ן בדרשותיו (שהיום יום ג' יומא דהילולא דיליה) דהא דהיה משה רבינו ע"ה כבד פה, להורות מתיקות עריבות נעימות ידידות התורה, כי לפעמים כשאומר איש איזה דבר ואותו הדבר בעצמו אינו חכמה כל כך, רק שהאיש המדבר הוא בעל מליצה ויודע להמליץ הדבר בנועם אמריו ובחידות, אזי יומתק הדבר לחיך השומע, משא"כ אם...
  15. ה

    הטעם שמניחים תפילין ביד שמאל

    והיה לאות על ידכה וגו' (יג, טז). רבותינו ז"ל (מנחות ל"ז) אמרו ידכה יד כהה שהוא יד שמאל, וצריך לדעת מדוע לא בחר ה' ביד ימין לעשות בו המצוה כי הוא המשובח, ורבותינו אמרו (שם) להיותו מכוון כנגד הלב שבצד שמאל, ודבריהם אמת, אלא שנראה לי לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר במה שכתב כי בחוזק יד. כי...
  16. ה

    הטעם שמתו הדגים להראות שאין זה מעשי כשפים

    והדגה וגו' מתה (ז, כא). הכונה בזה לומר כי היה להם סימן במעשה זה כי לא היה מעשה שדים ולא מעשה כשפים כי מעשה שנים אלו יהיו דמיון ולא ממש והדמיון יהיה לעין הרואים לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפי' דגים, לזה אמר והדגה וגו' מתה ויבאש היאור, וזה יהיה להם לאות עולם כי מעשה אלהים המה פעולה צודקת ולא...
  17. ה

    הטעם בריבוי הניסים העצומים

    הנה מצינו ניסים רבים שהיו בלידתם של ישראל במצרים, א. היו יולדים ו'/י"ב/ס' - בכרס אחד (עיי' בקו' הנפלא 'אחריך נרוצה' שהרחיב בזה טובא כיד ה' הטובה עליו), ב. היו יולדות בכל יום (ש"ך א', ז'), ג. לא היה בהם עקר ועקרה (אברבנאל א', ז'), ד. לא היו חלשים כדרך תאומים, אלא היו גיבורים כ"כ שכאשר היה אחד...
  18. פ

    חנוכה מה הטעם שלנר חנוכה צריך למכור כסותו בשונה מכל המצוות שמותר להוציא רק עד חומש מנכסיו.

    בית הלוי עה''ת ענייני חנוכה. חידושי הרי''ם שבת כא:. קובץ בית אהרן וישראל קטז עמוד לח. אבנ''ז או''ח תקא ג. חלקת יואב דיני אונס ענף ז. מהר''ם שיק או''ח שלא.
  19. מ

    חנוכה הטעם שלא קבעו חנוכה ט' ימים מספק כמו בחג הסוכות?

    האליה רבא תרפד ס"ג כתב בשם בעל העיטור לפי שסוכות הוי מדאורייתא והחמירו על כך מספק, אע"פ שאין אנו קובעים עכשיו על פי הראייה, משא"כ חנוכה דמדבריהם, והם אמרו לעשות ח' ימים, והם מחשיבים את המולד ובכנסת הגדולה הגהת טור תרע כתב, לפי שבחג הסוכות ושאר המועדים שעושים יום אחד מספק, שמא הוא יום קדוש ואנו...
  20. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע הטעם שנשים לא מברכות לישב בסוכה ובעיקר יסוד מצות סוכה

    בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם. ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו...
חזור
חלק עליון