התורה חסה

בפרשתן (ויקרא י"ד, ל"ו): "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן", ופרש"י: שאם לא יפנהו ויבוא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא... וחסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקווה", עכ"ל. וצ"ב, דהא בגמ' (מנחות עו:) אמרו: "אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל, היכא רמיזא דכתיב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשקית את העדה ואת בעירם (כ ח) במדרש רבה, מכאן שהקב"ה חס על ממונן של ישראל. והקשה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספר קול רם עה"ת, מנין שהטעם משום שחס הקב"ה על ישראל, אולי הקב"ה חס על הבהמות עצמן, וכמו שמצינו שהקב"ה חס על בהמות בנינוה שנאמר "ואני לא אחוס על נינוה העיר...