מצורע קושיא: מה המקור הראשוני ש'התורה חסה וכו'' (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (ויקרא י"ד, ל"ו): "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן",
ופרש"י: שאם לא יפנהו ויבוא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא...
וחסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקווה", עכ"ל.
וצ"ב, דהא בגמ' (מנחות עו:) אמרו: "אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל, היכא רמיזא דכתיב: "והשקית את העידה ואת בעירם", ולמה לא הביאו מפסוק זה, שהוא מוקדם בתורה ?​

 

[אחת שאלתי]

ופרש"י:

לחץ כדי לכווץ...

ע"פ משניות נגעים יב, ה: "אמר רבי מאיר, וכי מה מטמא לו, אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו, מטבילן והן טהורים. על מה חסה התורה, על כלי חרסו, ועל פכו, ועל טפיו. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי, קל וחומר על ממונו החביב. אם כך על ממונו, קל וחומר על נפש בניו ובנותיו. אם כך על של רשע, קל וחומר על של צדיק".

 

[בן ליש]

נודע ביהודה יו"ד מהדו"ת סי' ק"ס :

 

[אברך מישיבת מיר]

בפרשתן (ויקרא י"ד, ל"ו): "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן",
ופרש"י: שאם לא יפנהו ויבוא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא...
וחסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקווה", עכ"ל.
וצ"ב, דהא בגמ' (מנחות עו:) אמרו: "אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל, היכא רמיזא דכתיב: "והשקית את העידה ואת בעירם", ולמה לא הביאו מפסוק זה, שהוא מוקדם בתורה ?​

לחץ כדי לכווץ...

ולהרב @בן ליש יש להוסיף כי תשובה זו נשלחה להר' ישעיה פיק וכן הובא קושיה זו משמו בשו"ת חת"ס ח"ז סעי' י"ז ע"ש מה שכתב בזה. ועוד עי' במצפה איתן ערוך לנר ויום תרועה בר"ה כ"ז.

ועוד בטורי אברן ר"ה כ"ז דתיר' דדרשה דהכא תלוי בפלוגתא הם האם מפנים אף מה שאין מקבל טומאה.

 

[התורה]

נוספת לזה השאלה שרש"י בראש השנה מוכיח מהפסוק הזה ולא מהגמרא במנחות

 

[חפץ בחיים]

בפרשתן (ויקרא י"ד, ל"ו): "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן",
ופרש"י: שאם לא יפנהו ויבוא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא...
וחסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקווה", עכ"ל.
וצ"ב, דהא בגמ' (מנחות עו:) אמרו: "אמר רבי אלעזר: התורה חסה על ממונן של ישראל, היכא רמיזא דכתיב: "והשקית את העידה ואת בעירם", ולמה לא הביאו מפסוק זה, שהוא מוקדם בתורה ?​

לחץ כדי לכווץ...

רש"י לא פירש שהתחדש בפסוק זה עניין התורה חסה על ממונם, אלא השתמש במימרא זו בשביל לבאר את הפסוק, ואם לא הייתה נלמדת בגמ' בחולין שם לא היה מפרש רש"י כך את דין פינוי הבית אלא היינו תולים אותו בדין פינוי הבית בעלמא.

 

[התורה]

הראוני, שהנודע ביהודה (תניינא יו"ד סימן ק"ס) כתב דודאי הא דמנחות עדיף טפי דמיניה חזינן דקוב"ה עביד ניסא כדי לחוס על ממונם של ישראל, משא"כ בהא דנגעים דאין כל הפסד בפינוי הבית, אלא דאין ללמוד מזה אלא לגבי ממון העדה כולה ולא לגבי ממונו של יחיד, ומשו"כ צריך הא דפינוי בית המנוגע להוכיח דהתורה חסה אף על ממון היחיד. וניחא דבהא דמנחות הביאו הא ד"והשקית וכו'", דשם באו לפרש למה קונים חטה ללחם הפנים ולא סולת, הרי דבממון הציבור מיירי ולא בממון היחיד, עי"ש.​