הזאה

מבואר בספר הרוקח (סי' שס"ו) שהמזה היה מברך אשר קדשנו במצוותיו וציינו קודם הזאה. והיינו דאיכא מצוה להטהר בהאה וכפי שכתב בחינוך (שצ"ט) ומי שעבר על זה ולא קבל הזאה אם צריך לה, ביטל עשה זה.

דף י' א' אמר ר' אליעזר חטאת באה על חטא ואשם בא על חטא מה חטאת שלא לשמה פסולה אף אשם שלא לשמו פסול אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בחטאת שכן דמה למעלה. האחרונים ז"ל נתקשו מדוע זה נחשב חומרא בחטאת שדמה למעלה, הרי כנגד זה יש חומרא באשם שדמה למטה, ובשניהם אם שינה פסול. ואולי יש לומר דאכן סברא היא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים (טז יט) בגמ' יומא נט. איתא, שלא יזה על גבי האפר ולא על גבי הגחלים. ובירושלמי פ"ה ה"ו ילפינן לה מדכתיב והזה "עליו" ולא על גחליו. והקשה בחידושי רבי משה מאימראן זצ"ל ביומא שם, תיפוק ליה דאסור להזות מן הדם על הגחלים, משום דמכבה את אש המזבח...