חבורה

שאלה מעשית מצויה. במהלך התקיעות בר"ה, שפתי הבעל תוקע מדממות בגלל השופר, האם מבחינה הלכתית הוא יכול להמשיך לתקוע אם הוא מסוגל ויכול מבחינה מציאותית?

אני לפני שמחת ברית וכל פעם מחדש אני נבוך מבניית חבורה כי בדרך כלל ביכולתי לדבר בלימוד על הדבר אותו אני לומד אבל איך ביכולתי ליצור יש מאין חבורה ? אשמח לעזרה מהת"ח השותפים כאן

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות. שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת...

מה הדין לסמוך על מצות חבורה כשעושים חבורת מצות לבד לא במאפיה רגילה שמצד אחד זה הרבה פעמים יותר מהודר לכאורה שהרי משקיעים שם מאד הרבה ונזהרים מאד מאד ועל פי רוב יש להם מלא מרץ והם עובדים עם כל הכוחות שכן הם עובדים רק חד פעמי אך מצד שני לפעמים כיון שזה לא במאפיה רגילה אז אין שם העובדים הקבועים...

הנה זכה דורנו וכדברי מרן הגרד''ל לא היתה ישיבה כמותו (הוא דיבר על כל האהלי) מימות הגאונים והשאלה הנשאלת מפני מה אין עושים אסיפת חכמים מכל העדות עם תלמידיהם ללימוד משותף לעתים מזומנות הלא ברור הדבר ללא שום ספק שהרבה מחלוקות היו בטלות והרבה חידושים היו מתחדשים ע''י זה וגדולה מזו אמר מרן החזו''א...

ברצוני לדעת מאיפה השתרש המילה "חבורה". אני מכיר שני פירושים למילה זו: 1. פצע- חבורה 2. חבורת אנשים. אבל מאיפה הגיע השם הזה, למאמרים תורנים, מסירת שיעורים?

במקהלות חסידים נהגו לקיים זיץ, שבת אחים, וכדו'. הרעיון ברור, חסידים יושבים ביחד, או לדעתי יותר טוב הנוסח: יהודים יושבים ביחד. ויוצא רק דברים טובים. התעלות בעבודת ה'. ברצוני לדעת מקור קדום לדבר הזה שלא בספרי חסידות.