איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא:
תורף הסוגיא הוא כך:
הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו.
משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל:
ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות.
ויש הנוהגים אף להתענות בו.
ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו.
המקור הראשון שבו...
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
מקור המנהג
האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק.
אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש...
חלק א' - שיטת האוסרים
איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא:
משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם.
אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר.
ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור...
מי כתב את המגילה
כתוב בספר דברי הימים ב' (פרק ל"ה פסוק כ"ה), וזה לשון הפסוק:
וכן איתא בגמרא (בבא בתרא דף ט"ו.), וזה לשון הגמרא:
ומהי קינה זו שקונן ירמיהו?
המצודות דוד על הפסוק בדברי הימים מבאר – שהכוונה למגילת איכה.
וכן מבואר בתרגום בתחילת מגילת איכה, וז"ל:
וכך גם מבאר רש"י על הפסוק...
חלק א' - שיטות התנאים
איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא:
היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת.
לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת.
לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם.
לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...
מעלת התפילה בציבור
איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל:
היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס.
ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל:
מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים...
יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר
במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'):
ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל:
הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה...
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים.
שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו.
שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו.
וזה החלי בע"ה.
בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב:
ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות.
אמנם...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו'
במאמרים הבאים נעסוק בדין סמיכת גאולה לתפילה, מקורה, טעמיה, ובמה כן מותר להפסיק ביניהם.
מקור הדין הוא מהגמ' בברכות דף ד: וז"ל:
ר' יוחנן פליג על ריב"ל שם שס"ל שקריאת שמע היא אחר שמונה עשרה, אבל להלכה אנו סוברים כר' יוחנן.
וברש"י שם:
היינו...
איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...