כהן

"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" רש"י פירש שכל כהן אף פשוט אם זהו הכהן בדורך אתה צריך לתת לו כמות שהוא. הרמב"ן התקשה מה החידוש בכך כי מילא לגבי 'אל השופט אשר יהיה וכו'' יש רבותא שיפתח בדורו כשמואל בדורו אך גבי כהן למי יתן אם לא לו? ולכן פירש שזה מלמד שהבכורים מגיעים לכהני אותו משמר. בספרי ר'...

האם כהן פצ"ד מותר לישא גרושה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' (יח ו) בספרי פיסקא קס"ח, מנין אתה אומר שכהן בא ונושא כפיו במשמר שאינו שלו, שנאמר ובא בכל אות נפשו, ופירש בזית רענן דילפינן מדכתיב בהמשך הכתוב "ושרת בשם ה' אלקיו", וזהו ברכת כהנים שמזכיר בה את שם ה'. וקשה למה לי קרא שכהן שאינו מהמשמר...

בעלת תשובה שחזרה בתשובה בבגרותה יש לדון אם היא מותרת לכהן מחשש שזינתה עם נכרי. לכאורה צריך לחשוש לזה כיוון שיש בזה רוב. וצ"ע.

על מי נחלקו רש"י ותוס' האם היה כהן?

מדברי הזוהר בפרשתינו אלא במאי אוקימנא תחת אשר קנא לאלהיו דמשמע דבגין עובדא דא רווח כהונתא מה דלא הוה קודם, תא חזי כל כהן דקטיל נפש פסיל ליה כהונתיה לעלמין דהא ודאי פסיל ההוא דרגא דיליה לגביה ופנחס מן דינא פסיל לכהנא הוה ובגין דקנא ליה לקודשא בריך הוא אצטריך ליחסא ליה כהונת עלמין ליה ולבנוי...

הקשו הראשונים אי הוה פנחס כהן, כיצד הרג את זמרי, והרי אסור לו להיטמאות. ותירצו בדעת הזקנים והרא"ש (עה"ת), שזמרי לא מת ורק היה גוסס, עכ"ד. ואכן גם בתרגום יונתן (כה, ח) מבואר כן, וכתב שזה היה אחד הניסים, שלא מתו, כדי שלא ייטמא הכהן באהל המת [ואגב מבואר ששיטתו שכבר היה כהן, וזו מחלוקת בגמ' בזבחים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופדויו מבן חדש תפדה (יח טז) בפתחי תשובה יו"ד סי' ש"ה סט"ז, כתב בשם שו"ת פני אריה [לרבי אריה ליב ברעסלא זצ"ל] סי' מ"ד, שכהן [והוא הדין לוי] אינו יכול להיות שליח לפדיון הבן, משום דאינו בתורת מצוה זו, כיון שכהנים ולוים פטורים מלפדות בניהם, וכמו שאין העבד נעשה שליח לגירושין...

מאירי סנהדרין דף נא עמוד ב: ויראה מכאן שכהן בעל מום אע"פ שפסול לעבודה מוזהר הוא על טומאת מת וכן כתבוה בהדיא גדולי הרבנים וכן יראה מדברי גדולי המחברים שלא הוציאו מדין טומאה אלא בנות אהרן וחללים ובשם תוספתא שמענו בהפך ולא יראה כן והוא שהביאוה בכאן מוהיו קודש בהויתן יהו: הובאו דבריו בשמן המנחה...

טעמא דקרא כא, ח: וקדשתו. נשאלתי אם כהן לאחר מיתה יש בו דין וקדשתו כגון ב' מתים א' כהן וא' ישראל אם צריך להקדים את הכהן. ונראה דבזהר ס"פ בחקתי אמרו אע"ג דמית אתחייב ביקרי' יתיר דכתיב כבד את אביך משמע דדריש לי' מאת וכיון דאיצטריך קרא דחייב לכבד לאחר מיתה א"כ בכהן דליכא קרא לא מחייב דבטלה כהונה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) ביחזקאל ל"ז א', "היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד". וקשה הרי יחזקאל כהן היה, ואיך מותר לו...

היכן מצאנו ששחיטה כשרה רק בכהן (לחד מ"ד)

במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...

מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר וכל מעשיו הטובים שהיה עושה היה עושה בסתר, והיה לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבוא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער, ואמרו לא יצתה אותה שנה ולא שניה ולא שלישית עד שבא עזרא והעלה...

בשבת (קי"ד א') מנין לשינוי בגדים מן התורה [שהוא דרך כבוד לפני המקום (רש"י), ולכאורה הכוונה לבגדי שבת], שנאמר "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי ר' ישמעאל למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו - אל ימזוג בהן כוס לרבו, (ועיי"ש ברש"י). ובדף קי"ט (א') שרב ענן היה לובש בגד שחור בערב...

וכדרך שתקנו לברך בכל יום 'שלא עשני גוי' 'שלא עשני עבד' ו'שלא עשני אשה'. ותירץ החידושי הרי"ם, על פי דברי המדרש האומר, כי עד לחטא העגל היו כל ישראל ראויים לכהונה, ורק לאחר חטא העגל ניטלה מהם הכהונה וניתנה לכוהנים, אשר היו מבני שבט לוי שלא חטא בעגל. נמצא, כי אם היו מברכים בכל יום על בחירתם ככוהנים...