מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א)
ביחזקאל ל"ז א', "היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד". וקשה הרי יחזקאל כהן היה, ואיך מותר לו...
במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...
מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר וכל מעשיו הטובים שהיה עושה היה עושה בסתר, והיה לו עשרה בנים מאשה אחת, ששה זכרים וארבע נקבות, ובכל יום ויום היה מתפלל ומשתטח ומבקש רחמים ומלחך בלשונו עפר כדי שלא יבוא אחד מהן לידי עבירה ולידי דבר מכוער, ואמרו לא יצתה אותה שנה ולא שניה ולא שלישית עד שבא עזרא והעלה...
בשבת (קי"ד א') מנין לשינוי בגדים מן התורה [שהוא דרך כבוד לפני המקום (רש"י), ולכאורה הכוונה לבגדי שבת],
שנאמר "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי ר' ישמעאל למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדירה לרבו - אל ימזוג בהן כוס לרבו, (ועיי"ש ברש"י).
ובדף קי"ט (א') שרב ענן היה לובש בגד שחור בערב...
וכדרך שתקנו לברך בכל יום 'שלא עשני גוי' 'שלא עשני עבד' ו'שלא עשני אשה'. ותירץ החידושי הרי"ם, על פי דברי המדרש האומר, כי עד לחטא העגל היו כל ישראל ראויים לכהונה, ורק לאחר חטא העגל ניטלה מהם הכהונה וניתנה לכוהנים, אשר היו מבני שבט לוי שלא חטא בעגל. נמצא, כי אם היו מברכים בכל יום על בחירתם ככוהנים...