חסידות

ידוע לכל ספרו הבהיר בשחקים, לאחד מן הארקים, האי מרגניתא טבא, צוהר עשה לתיבה, כלילא דוורדא, בדרך העבודה בחומר ובלבנים, האבות והבנים, בחור עם בתולה יונק עם איש שיבה, שנבוכים הם בארץ המבוכה בנווה התלאה, כי הן במלאכיו ישים תהלה, ומי יצדק בן אנוש רימה, עפר הוא מן האדמה, וזרח בחושך לנו דרך ישרים...

מי שמהלך ברחוב במרכזים חרדיים בישראל או ברחבי העולם, מבחין מיד בקו המאפיין את לבושם של בני הציבור החרדי: שחור ולבן. החולצה לבנה, המכנסיים והז'קט שחורים, וברוב המגזרים גם הכובע - הכל בשחור לבן באופן חד ובלתי מתפשר. אבל מה באמת עומד מאחורי הבחירה הזו? האם זה סתם עניין של מסורת? אולי נוחות כלשהי...