חטא

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישת אל המדבר פניו (כד א) בתרגום, ושוי לקבל עגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי. והעיר בספר יד אבי שלום, מדוע הזכיר להם דוקא את חטא העגל יותר משאר החטאים שעשו ישראל במדבר, כגון מתאוננים ומרגלים ועדת קרח. ובדרושי מהרי"ט בדרוש ראשון לפרשתינו, כתב לבאר בשם מורו הרב רבי שלמה סאגיש...

ראיתי ב"שפתי חיים" שההבדל בין הכאה לדיבור, הוא שהכאה עניינה מידת הדין, ואילו דיבור עניינו הוא מידת הרחמים, ומשה רבינו אמר "שמעו נא המורים" - שהיה סבור שעם ישראל נמצא בדרגה נמוכה, ולא מגיע לו לזכות למים בצורת הנהגה של מידת הרחמים, דהיינו על ידי דיבור, אלא רק בהכאה שהיא צורת הנהגה של מידת הדין...

לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי מוצאי שבת פרשת חוקת, ה' תמוז תש"פ העיסוק שלנו ביראת חטא הוא שמירה מצויינת, ואנו חייבים להתמיד בה, כדי שלא להכשל בחטא. עם זאת, עלינו לשמר את הפנים, את האור של הכלי הזה הנקרא יראת חטא, לעסוק המון בקידוש שמו של הקב"ה, שהוא העשה טוב של הסיפור הזה. הרי כשאנו חיים בעולמו של השם...

מעינה של תורה מהגה"ק מהר"א זצ"ל מטשכנוב: אם כמות כל אדם ימתון אלה לא ד' שלחני (טז כט) איך הרהיב משה עוז לסכן את כל האמונה בנבואתו ובתורה מן השמים, והרי אפשר שיחזרו בתשובה וממילא ימותו כמות כל אדם, שכן אין לך דבר העומד בפני התשובה. אלא מצינו ברמב"ם שבעל תשובה הריהו כקטן שנולד ונחשב לאדם אחר...

וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ וכו' ברש"י: בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשנייה בא זה וחללה. לכאורה למה זה גנותן של ישראל ולא גנותו של המקושש לבד. נראה לפי מ"ש התוס' (ב"ב קיט: ד"ה אפילו) בשם מדרש שמקושש לשם שמים נתכוין, שהיו אומרים ישראל כיון...

וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ במדרש רבה דורש את פרשת סוטה על חטא העגל. ואפשר והביא את קרבנה עליה מרמז על אילו של יצחק שהיה כפרה על חטא העגל, כדאי' מהרב חיד"א ז"ל והנה איל אחר נאחז בסבך, האותיות שנאחזות אחר אותיות ס'ב'ך' הם ע'ג'ל', שאילו של יצחק כיפר על חטא העגל. ובמדרש דורש והביא את קרבנה...

מתוך 'ליקוטים' למסכת אבות, שבהוצאת זכר חנוך (פרק ב משנה ח). ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהר"ר אברהם סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמב"ם שאדם גדול לא היה רוצה לקרות וידוי כי יודע בעצמו שלא עשה דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו והוא חותמו אמת והשיבו הרמב"ם אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת...

בילדותו למד (הרה"ק מנחם מנדל מדעעש) אצל הרה"ק הישמח משה זי"ע באוהעל. באחד מימות הקיץ עמדה נערה אחת בחוצות ומכרה "מעלאנען" (מילונים). רבי מענדל שאל המחיר, וענתה הנערה כך וכך. והיות שלא היה לו סכום זה הלך לדרכו. וקראה אחריו הנערה: "צדיק זה בא לבית מעלאנע ויפטר בלא מעלאנע"... כששמע זאת החזיר...