חטא

חטא העגל נענשו בני ישראל אע''ג שרק שלשת אלפים עבדו בפועל אבל כל השאר היה להם חלק במה שלא מיחו כמבואר במפרשים, וצ''ב למה כאן בחטא קרח ועדתו שבאמת הקב''ה רצה לכלות את בנ''י ואמר הבדלו מתוך העדה ואכלה אותם כרגע רק מכח משה רבינו שהתפלל האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף הקב''ה נמנע, וביאור הרמב''ן...

לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא דרשו חז"ל בערכין דף טז: יכול אפי' משתנים פניו? ת"ל: לא תשא עליו חטא ובבבא מציעא דף נח: אמרו כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים. - אמר ליה: שפיר קא אמרת, דחזינא ליה דאזיל סומקא...

צ"ב מדוע חשוב הלשון הרע של המרגלים על עצים ואבנים גרידא, הרי באמירה זו הם מוציאים שם רע גם על הנותן.

הנה במשנה (פ"ג דביכורים מ"א) אי': יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שביכר רימון שביכר ע"כ. וצ"ע שנקט דוקא לפי הסדר הזה. והנה בספר חדושי הגרמ"ז (סי' נ) מביא בשם האר"י הק' דמצות ביכורים היא תיקון לחטא המרגלים ע"כ. וביאר הגר"מ זמבא זצ"ל דלכן נקטה המשנה הג' פירות אלו, תאנה, אשכול ורימון...

פחד מחטא. פחד מחטא יכול להתבטא בב' אופנים. א' פחד שמביא לפרוש מהחטא. ב' פחד שמשתק את האדם. וממילא באם יפול בחטא זה יכול לשתק אותו מלעשות תשובה ולתקן דרכו, אמנם מצד שני אם יחליש את הפחד עשוי לעבור עבירות בנקל. וא"כ נשאלת השאלה מה הצורה הראויה לפחוד מחטא.

כתב רש"י (ה' י"ז) רבי יוסי אומר אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים, צא ולמד מאדם הראשון, שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה ועבר עליה, ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו, וכי איזו מדה מרובה, של טובה או של פורענות, הוי אומר מדה טובה. אם מדת פורענות המעוטה ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו, מדה טובה...

בגמרא בתחילת מס' שבת מובא כתימה גדולה 'וכי אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך' ונראה מתוך דברי הגמרא שזה הנחה פשוטה וברורה וכן מבואר להלכה במ"ב סי' רנד' ס"ק מ' גבי הא דפסק השו"ע שאם אדם נתן פת לתנור בשבת אפילו במזיד מותר לו לרדות קודם שיאפה שלא יבוא לידי איסור סקילה. וכתב המ"ב 'דוקא הוא בעצמו...

לאשמת העם (ד, ג). יתבאר על דרך אז"ל (אבות פ"ה מי"ח) המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ובראות כי כהן המשיח חטא, זה יגיד שלא זכו הזוכים על ידו, כדי שלא יבא חטא על ידו בשבילם והוא אומרו "לאשמת העם". אור החיים הק' - בפרשתנו

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידר יעקב נדר לאמר (כח כ) במדרש רבה פרשת בחוקתי פרשה ל"ז סי' א' "כל מי שנודר ומשהה נדרו קובר את אשתו, הדא הוא דכתיב ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל". והקשה באמרי נועם מבעלי התוס' בפרשתינו, הא בגמ' ראש השנה ו. דרשינן לגבי בל תאחר "והיה בך חטא ולא באשתך חטא", דסלקא דעתך אמינא...

ותמת שרה בשפתי כהן: אבל סוד הענין הוא, כי כשבא סמאל לפתות את חוה רכב על הנחש, שהיה דמותו כדמות גמל כדאיתא בפרקי רבי אליעזר (פרק י"ג) וכו', וכשבא אצל שרה לבשרה על ענין העקידה, ומצאה אותו רוכב על גמל, חשבה שבא לפתותה, ומרוב הפחד פרחה נשמתה. עכ"ל. ותמת בגימטריא השטן בא אליה והיה רוכב על הגמל (עם...

מצאתי שני מקומות שנכתב בהם שיש חומרא גדולה לחטא ביום הכיפורים: גיטין נז. מַעֲשֶׂה וְעָמְדוּ אַרְבָּעִים מוֹדִיּוֹת בְּדִינָר, נֶחְסַר הַשַּׁעַר מוֹדְיָא אַחַת, וּבָדְקוּ, וּמָצְאוּ אָב וּבְנוֹ שֶׁבָּאוּ עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בבא מציעא פד. כשר' אלעזר בן שמעון הרג כובס...

כך אומרים בוידוי יום כיפור וידועה השאלה מה יש להתוודות על אונס הלא אונס רחמנא פטריה? ראיתי בחדושי מהרי"ל דיסקין שכתב ליישב שנוסח הזה נתקן על תקופת אנוסי ספרד שהיו חיים כגויים במשך כל השנה ובאים ביום כיפור לבתי הכנסת, אמנם הם עברו עברות בתחלה מחמת אונס אבל לבסוף עברו ברצון, ועל תחלתו באונס וסופו...

כך אומרים בוידוי יום כיפור וידועה השאלה שכל העברות של האדם הם מתוצאותיו של היצר הרע שהשתלט עליו אם כן מה יש להתוודות על זה? ראיתי ישוב על דרך הדרש אבל לא מצאתי על דרך הפשט.

הגמ' ביומא (לו:) מסבירה שיש פה ג' סוגים של עוונות. למעשה הגמ' מביאה מחלוקת רבי מאיר וחכמים בסדר הוידוי. לפי ר"מ- עויתי פשעתי חטאתי שנאמר במשה רבנו ע"ה " נושא עוון ופשע וחטה ונקה". לחכמים- חטאתי עויתי פשעתי. כי הולכים מהקל אל הכבד. וכך נפסק ההלכה. ופי' החטאים אלו השגגות. עוון אלו הזדונות. פשע...

ברמ"א (סי' תקפ"ג סעיף ב'): יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגי' חטא. וברש"י (ישעיה יא, א) מובא במאמר המוסגר: אמר המעתיק, בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על שכתב א"מ זקני מהרמ"א בהגה"ה בהלכות ראש השנה שאגוז בגימטריא ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב, ותירצתי על פי הזוהר (ח"ב כא. ח"ג קצג:) מה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים (כב ז) בקידושין לט: אמרינן דרבי יעקב ראה שאמר אב לבנו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזרתו נפל ומת. והוכיח מזה רבי יעקב, דלמען ייטב לך היינו לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם...

האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר. למה לעניין אחטא ואשוב נקטה המשנה אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ולעניין אחטא ויום הכיפורים מכפר נקטה המשנה אין יום הכיפורים מכפר? וגם כל המפרשים פירשהו בעניין אחד שבשניהם אין מספיקין...

כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן בתרגום יונתן: אֲרוּם מְטוּל דְּלָא צַיְיתִין בֵּית יִשְרָאֵל בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא לָא פַסְקִין מַסְכְּנִין וכו'. וכן כתב רש"י: אפס כי לא יהיה בך אביון, ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון, אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישת אל המדבר פניו (כד א) בתרגום, ושוי לקבל עגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי. והעיר בספר יד אבי שלום, מדוע הזכיר להם דוקא את חטא העגל יותר משאר החטאים שעשו ישראל במדבר, כגון מתאוננים ומרגלים ועדת קרח. ובדרושי מהרי"ט בדרוש ראשון לפרשתינו, כתב לבאר בשם מורו הרב רבי שלמה סאגיש...

ראיתי ב"שפתי חיים" שההבדל בין הכאה לדיבור, הוא שהכאה עניינה מידת הדין, ואילו דיבור עניינו הוא מידת הרחמים, ומשה רבינו אמר "שמעו נא המורים" - שהיה סבור שעם ישראל נמצא בדרגה נמוכה, ולא מגיע לו לזכות למים בצורת הנהגה של מידת הרחמים, דהיינו על ידי דיבור, אלא רק בהכאה שהיא צורת הנהגה של מידת הדין...