לשבת שלאחר הפסח, בה מברכים את חודש אייר, נהגו ישראל להכין חלות בצורת מפתח כסגולה לפרנסה.
בחסידות באבוב נוהגים לאפות חלה רגילה, שעליה מטביעים צורת מפתח. יש הנוהגים להטמין מפתח בתוך החלה.
המקור הראשון שבו נזכרה הסגולה הוא בספרו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל ה"אוהב ישראל" וזהו לשון קדשו...
היום נלמד על סדר הקרבת הקרבנות ביום השמיני למילואים, שהוא היום הראשון בו הוקם המשכן, אהרן הקריב עבור עצמו שני קרבנות, עגל לחטאת ואיל לעולה, ואילו עבור בני ישראל הקריבו שש קרבנות, שעיר לחטאת, ועגל וכבש לעולה, שור ואיל לשלמים, וקרבן מנחה. טרם התחלת העבודה קרא משה לכל זקני ישראל כדי להוציא שהכהנים...
וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה' (ויקרא י, ו)
מדוע נאמר 'יבכו' בלשון עתיד, ולא נאמר הציווי בלשון הווה 'בְכוּ'? משם שמעשה זה אירע בראש חודש ניסן שאסור בהספד ותענית, ויש שפוסקים שכל חודש ניסן אסור בהספד (שו"ע או"ח סימן תכ"ט, ב) כך שלא היו יכולים לעשות...
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן (מ, יז).
הוה ליה למימר בקיצור באחד לחדש הראשון, והנראה על פי מה שקבלנו דאותן הי"ב ימים הראשונים דניסן ימי הקרבת הנשיאים, המה כח כללי לי"ב חדשי השנה, כל יום רומז לחודש שלם, כן שמענו מכבוד אדמו"ר הרב הק'...
כל ההלכות המובאות באשכול נלקטו בעלון 'מים חיים'.
א. ברכת האילנות מברכים לאו דוקא בחודש ניסן, אלא כל שרואה הלבלוב בפעם הראשונה (מ"ב סי' רכו ס"ק א) ולכתחילה יברך בחודש ניסן (דברי שי"ח גליון 111 מהגר"ח קניבסקי ע"פ ברכ"י, דיני ברכת האילנות להגר"ש דבליצקי דע"פ קבלה יש לברך בניסן) ואם לא בירך בניסן...