מג ב - יונה אמר [ר'] זירא מבלעתא
האם הכוונה לאמורא ששמו יונה? או לעוף הקרוי יונה?
כפי הנראה שנחלקו בזה המפרשים
ובדרכי משה (יורה דעה סימן כ, בקצר אות ד) כתב
ראיתי בב"י תמוה מאד היא שכתב דביונה שיעור תורבץ הושט מבלעתה נראה שהבין מה שאמרו בגמרא יונה א"ר זירא דא מבלעתה שיונה הוא שם עוף וטעות הוא...
בגמרא מסופר "הנהו טייעי דאתו לציקוניא יהיב דיכרי לטבחי ישראל אמרו להו דמא ותרבא לדידן משכא ובישרא לדידכו"
מפרש רש"י "טייעי - ישמעאלים ואינן אוכלין אלא בשר שחוטה ואפילו היא מתה מאליה שוחט אותה לאוכלה וכן דרכן".
מי הם אותם ישמעאלים שעליהם כותב רש"י שאינם אוכלים אלא בשר שחוטה?
לנו ידוע על מנהג...
אשמח למידע אם ידוע על פקפוק ולפיו פירוש רש"י בחולין אינו מרש"י, כי אי"ז כ"כ בסגנון של רש"י בשאר הש"ס (למשל כותב באריכות יתירה), וכן שמעתי מכמה לומדים שהיה נראה להם שאי"ז מרש"י.
וברש"י ב"ק צ"ט: מפרש שהגרמה היינו בכל הטבעות שמגרים חוץ לטבעת, ורש"י בחולין מביא שיטה זו ודוחה אותה, ויתכן שזו קצת...
חולין ב:
האי טמא במוקדשים מהכא נפקא מהתם נפקא כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה שהשחיטה כשרה ״בזרים בנשים ובעבדים ובטמאים״ ואפילו בקדשי קדשים ובלבד שלא יהיו טמאין נוגעין בבשר
רש״י כל הפסולין - כגון זר ואונן טמא ובעל מום וכיוצא בהן
לכאורה תמוה בכוונתו, הרי הגמרא הביא מיד ״זרים נשים עבדים טמאים״...
הגמ' בגיטין סא. מביאה מח' רבי מאיר וחכמים בגדרי עם הארץ.
לרבי מאיר זה מי שאינו אוכל חולין בטהרה. ולחכמים זה מי שאינו מעשר פירותיו.
ולכאורה הנ"מ בין דאורייתא לדרבנן. כי מעשרות זה דאורייתא. ואכילת חולין בטהרה היא דרבנן.
אמנם בסוטה כבר רואים שנח' שוב ר"מ וחכמים בענין מהו ע"ה ולפי ר"מ שה מי שאינו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל (טו כב)
ביבמות עג: ילפינן מהאי קרא, דאפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין, שאין איסור לאכול בכור בעל מום בטומאה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' הרי איכא איסור לאכול גם חולין טמאים, כדאמרינן "והתקדשתם והייתם...