חוקת

א] לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר [כ יז] וברש''י מכאן לאכסנאי אע''פ שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אשפיזו עכ''ל, יל''ב האם נוהגין כן הלכה למעשה ? [והאיך האכסנאי נהנה במה שהוא קונה אצל החווני , ראיתי יש גורסין שיקנה אצל הבעה''ב] האם אכן מי שהטא אכסנאי אצל בעל חנות צריך לילך לקנות...

התורה והשבת הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר (יט, יב) ביום השלישי – רמז לתורה שניתנה ביום השלישי (שבת פח, א), וביום השביעי – רמז לשבת קודש. על ידי לימוד התורה ושמירת שבת זוכה אדם להיטהר. (באר מים חיים, תורה שבכתב)

הביטוי "זאת חוקת התורה" (ולא "זאת חוקת הפרה") רומז שמצוות פרה אדומה היא "התורה", היא מסמלת ומייצגת את כל מצוות התורה. שכן כל המצוות, ובכלל זה המצוות השכליות, הן בעצם "חוקים", היינו רצון אלוקי שלמעלה מחכמה וטעם (אלא שבמצוות השכליות רצון זה מתלבש בחכמה). וכנוסח ברכת המצוות: "אשר קדשנו במצוותיו...

והרי מרבה נכסים מרבה דאגה. וי"ל שכשה' מברכו הרי ברכת ה' היא תעשיר. ועוד כשטורח בצורה אקטיבית מרבה אז תרבה דאגה. ועוד בברכת האורח משייך לבנים וממילא יכוון שהכל עבורם, ואז הם ידאגו כבר, ובכך נימטי שיבא מכשורא (ע' סנה' ז: ורש"י בע"א).

פירש רש"י דחטא זה היה החמור יותר מהצאן ובקר ישחט כיון דהוא היה בפרהסיא אך צ"ע דהרי הקהל לא ידע מה ציוה ה' את משה ובסך הכל מה שהיה כאן זה פוטנציאל לקידוש ה' וא"כ מה עדיפות של רבים

מעניין שבפר' חוקת יש כמעט כעין כל הנושאים של פרשת בשלח: פרה בחוקת; בשלח - נצטוו במרה. הבאר כאן שמשה הכה; וכן בסוף בשלח "והכית על הצור". בחוקת מלחמת הכנעני מלך ערד, זה עמלק; וכן בסוף בשלח מלחמת עמלק. בחוקת התאוננו על המן; ובבשלח התחיל לרדת. ובשניהם יש שירה [ועי' באלשיך]. "ואת והב בסופה" - לחלק...

"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל". ופי רש"י "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה...