חז"ל

בדורנו יש (נראה לי בעיקר בתורת החסידות, אבל קיים הרבה בדברי האור החיים הקדוש) פירושים שונים שתופסים מילה ומפרשים אותה על דרך העבודה. בחז"ל גם יש לפעמים דברים כאלה, כמו קינה ודימונה ועדעדה, וצקלג ומדמנה וסנסנה, בגיטין דף ז. ובמשניות מצאנו את ר' עקיבא שדורש מקוה ישראל ד', במקום לשון לקוות ללשון...

כידוע, המשפט "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" לא כתוב בחז"ל. באשכול זה יעלו בעזהי"ת מקורות לזה, מתנ"ך חז"ל וראשונים.

בדברי חז"ל מצינו המון מקומות, שחכמים השתבחו בתורתם, בקיום המצוות או במידה טובה. ציינתי כמה מקומות. החברים מוזמנים להרחיב בנושאים הללו, או בנושא אחר שמצינו תנא או אמורא שמשתבח בדבר מה. קיום המצוות: ברכות ו: שבת יא. לד. סב: קיח: קיט. עירובין נד: סוכה כח. תענית כ: מגילה כז: כח. כט. סוטה לט. ערכין...

הביטוי "אין נביא בעירו". היעב"ץ (אבות פ"ג מט"ו) והחתם סופר (חו"מ סי' כב) מביאים אותו בשם "אמרו חז"ל". אבל לא נמצא.

אני לומד כעת הלכות נדה, בסימן קצ"ד סעיף א', מבואר בט"ז, וכן בב"י בסעיף זה, שהיה גזירה של ליל מ"א לזכר ופ"א לנקבה לפרוש, אבל היום שאין בועלים על דם טהור בטל התקנה. וקשה לי, הרי אנו יודעים שתקנה לא בטלה אם הטעם בטל, והרי כאן זה רק מנהג שהיה מקומות [באשכנז!] שלא הקפידו על מנהג זה, ואפילו אם היום...

ברמב"ן מופיע כמה וכמה פעמים הביטוי 'הזקן' כלפי יעקב אבינו אצלינו מקובל זה ביטוי קצת 'צורם' האם גם אתם הרגשתם בזה?

רגילים אנו לסיפורי צדיקים, ובכללם סיפורים על ישועות ומופתים שפעלו הצדיקים בעבור זרע קודש, בני קל חי. באשכול זה, ננסה להתחקות אחר המופתים הקדומים, שנזכרים בדברי חז"ח הקדושים.