חזקה דמעיקרא

טעם: הרמב"ם בפי' המשניות (נזיר פ"ט מ"ב) כתב: "והטעם בזה שאמר שחזקת טמא טמא ופי' רגליים לדבר שהענין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשרויות. ואמנם העיקר כשנתקיים איזה ענין שיהיה נניחהו בחזקתו עד שיבוא דבר מבואר שיבטלהו מזאת החזקה, וכל דבר שיהיה בו ספק ואפשרות אחר ה"ז לא יסתלק החזקה."...

אדם שנטל אתרוג בבוקר בחזקת שהוא שלם ובצהרים מצא שהאתרוג חסר [ביום הראשון], האם צריך ליטול שוב או שיש חזקה שהאתרוג היה בכשרות, ולכאו' אפשר לדון דאיכא תרתי לריעותא, חדא הרי חסר לפנינו ועוד הרי אוקי גברא בחזקת חיוב נטילה, האם באמת יש דבר כזה חזקת חיוב או שכיון והגברא לא משתנה בין אם נטל בין אם לא...

מבואר בכמה דוכתי דאין ספק מוציא מיד וודאי, בין היתר בסוגייא דל"ח שמא גיררה חולדה פסחים ט. וכבר כמה זמן איני מבין, החילוק בין האי דינא לדינא דחזקה (דמעיקרא) דעניין החזקה הוא דהיכא דעכשיו יש וודאות על עניין מסויים, ונולד ספק אמרי' שאין אנו מחוייבים לדון כהצד המסופק כ"כ דלא יוכיח את דבריו, וה"ה גם...

אולי יואילו עמלי תורה, רצי פורום האוצר, לבאר נא כח בירורא ד"חזקה דמעיקרא", באשר מעולם לא זוכה שכלי הקט הבינה - דהא כיצד נוכל לצוות להאדם ירא השם, להחזיק בדעתו חזקת גוף, וחזקת דין, וטעמנו: כי בשעה דהאתמול כך וכך הי', - וזאת בעוד אין לזה הצד איזה צל סיכוי והסתברות?! ושמעתי אשר בבתי המדרש מתבדרי...