בס"ד
בעניין כתותי מכתית שיעוריה:
בגמ' עירובין דף פ: אתמר רב חייא בר אשי אמר עושין לחי אשירה ורבי שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה מאן דאמר קורה כל שכן לחי, ומאן דאמר לחי אבל קורה לא, כתותי מכתת שיעוריה. פירוש שהרי אין ללחי שיעור, לא ברחבו ולא בעוביו, ואין שייך לומר בו כתותי מיכתת שיעוריה...
האם מישהו שמע על סברה שהנגמר דינו בבי"ד שקידש וכדו' לא יחול פעולותיו בגלל שכתותי מכתת שיעוריה? ואם לא אז מדוע?
(וכ"ת בגלל שיתכן ויוזמו, מה הדין כשנהרג למפרע ולא הוזמו?)
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בסוכה לה. מבואר דהטעם דאתרוג של תרומה טמאה פסול הוא משום דאין בו דין ממון או משום דאין בו היתר אכילה, ולא קרינן ביה "לכם". והקשו בתוס' שם (ד"ה לפי) דתיפו"ל דפסול משום דכתותי מיכתת שיעוריה דהא תרומה טמאה היא מן הנשרפין [ואדרבה טעם זה כולל יותר, דמטעם "לכם" פסול רק ביו"ט...