לא תרדה

"לא תרדה בו בפרך" (ויקרא כה, מג). "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך" (שם, מו). מהו "פרך": מצינו ד' שיטות מהו גדר 'פרך': כתוב בתורת כהנים [ומובא ברש"י (פס' מג) על הפסוק "לא תרדה בו בפרך"] "מלאכה שלא לצורך, כדי לענותו, אלא תאמר לו החם לי את הכוס הזה והוא אינו צריך, עדור תחת הגפן עד...

ראיתי פעם בחו"ש לא זוכר היכן שהעיר שדבר מצוי הוא שהאבא מבקש מהילד להביא לו כוס מים אם האבא נמצא במצב שאין קושי מיוחד ללכת להביא לעצמו ורק בגלל שזה הילד שלו הוא מבקש ממנו, אבל מאחר לא היה מבקש, עובר על לאו דאו' דלא תרדה בו בפרך.

כתב בעלינו לשבח (שם) דאין להפעיל לחץ על אישי ציבור כמו כן אין לעשות הפגנות עבוד זה דזה הוה בכלל לא תרדה בו בפרך. ובדרך שיחה (סוף פר' בהר) כתב הגר"ח שאביו הקה"י לא היה כותב מכתב לגבירים למען צדקות באופן אישי אלא היה כותב באופן כללי למען לא יהא בכלל לא תרדה בו בפרך.

כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק י"א של"ה אות א') דמי ששכר נערה למשרדו אינו יכול לכופה לעשות מה שאינה רגילה לעשות במסגרת עבודתה דהוה בכלל לא תרדה בו בפרך והביא מה שכתב בו"ת מהר"י ברונא דאין לשלוח את המשרתת הבתולה לשוק משום דאין דרך בתולות לצאת לשוק והוה בכלל לאו דלא תרדה בו בפרך.

הג"ר יהודה טשזנר (דומ"ץ באופקים) הביא (קובץ עיון הפרשה גליון ריט פר' בהר) דהג"ר נחום מאיר תלה פתק בכולל חזון איש כי מי שאינו מחזיר את הספרים למקומם עובר בלאו דלא תרדה בו בפרך שגורם לאברך שמסדר את הספרים לעבוד להחזיר ספריו למקומם והוא אינו מעוניין בה.

נחלקו החזו"א והר"א וסרמן האם לבקש מא' לומר דבר תורה למרות שאינו רוצה לומר האם נחשב לא תרדה בו בפרך, הדבר היה כשבא' ההספות ביקש הגר"א וסרמן מהחזו"א לומר דברי תורה, ענה על כך החזו"א כי לחהכריח לומר דברי תורה הוה בכלל לא תרדה בו בפרך, והגר"א וסרמן טען כגדו שאין בזה לאו דלא תרדה בו בפרך לבסוף נענה...

הקונה עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך – דהיינו עבודה שמטרתה רק לענות את העבד, כגון לבקש ממנו לחמם מים, או לעדור תחת הגפן, בזמן שהאדון אינו זקוק לכך. גם נשיא בעמו ומלך במשרתיו, חל עליו האיסור שלא לרדות בהם בפרך. נחלקו הפוסקים אם איסור זה נאמר גם בסתם פועל בן חורין, כי בספרא דרשו 'בו – ולא בן חורין'...

וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ לכאורה אחר שכבר כתב לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד למה חזר להזהיר. ונראה שרצה להזהיר שאפילו אם שמע שאחד החכמים אומר בעת הלימוד שמי שיבאר לו הפשט בגמרא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ [על דרך שאמר רבי יוחנן (עירובין כז: ב"מ...