בהר לא תרדה בו בפרך - לומר דברי תורה (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

נחלקו החזו"א והר"א וסרמן האם לבקש מא' לומר דבר תורה למרות שאינו רוצה לומר האם נחשב לא תרדה בו בפרך, הדבר היה כשבא' ההספות ביקש הגר"א וסרמן מהחזו"א לומר דברי תורה, ענה על כך החזו"א כי לחהכריח לומר דברי תורה הוה בכלל לא תרדה בו בפרך, והגר"א וסרמן טען כגדו שאין בזה לאו דלא תרדה בו בפרך לבסוף נענה הזו"א ושאל קושיא.

ומפרש הגרש"ז אוירבך דבאיש שמעורב בין הבריות והוה כבוד בשבילו אין כאן לא תרדה וכן היה הר"א וסרמן וסבר שכן הוא גם החזו"א אך החזו"א ידע שאינו כזה ואדרבה היה הפך מזה לכך סבר שיש בזה לא תרדה (ספר מעדני שלמה עמ' קנג וע"ע אורחות רבינו ח"ג תורה אות מא וח"א עמ' רלג).

 

[איתי13]

עניין הרדייה פירשו חז"ל בספרא שהוא עבודה שאין לה צורך, כמ"ש לא יאמר לו החם את הכוס הזה והוא אינו צריך הצן לי את הכוס והוא אינו צריך וגו'. כי הרדייה הוא מלשון הורדה, יען להוריד את העבד ממעלתו. כי אם היה לצורך היה לו לומר לא תעבוד בו בפרך. על כן לא ברור כיצד זה שייך להכרחת האדם לומר דברי תורה לדעת החזון האיש.

 

[אברך מישיבת מיר]

עניין הרדייה פירשו חז"ל בספרא שהוא עבודה שאין לה צורך, כמ"ש לא יאמר לו החם את הכוס הזה והוא אינו צריך הצן לי את הכוס והוא אינו צריך וגו'. כי הרדייה הוא מלשון הורדה, יען להוריד את העבד ממעלתו. כי אם היה לצורך היה לו לומר לא תעבוד בו בפרך. על כן לא ברור כיצד זה שייך להכרחת האדם לומר דברי תורה לדעת החזון האיש.

לחץ כדי לכווץ...

דין זה שייך לחלק דלא תרדה בו בפרך שכתוב בשערי תשובה (שער ג' אות ס') וז"ל: ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה, מו). לא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה, אלא לרצונם ותועלתם, ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם, אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפץ, ע"כ. וכן איתא באורחות צדיקים (שער האכזריות) וכן הובא בחרדים (ל"ת פ"ה ע"ג)

 

[איתי13]

דין זה שייך לחלק דלא תרדה בו בפרך שכתוב בשערי תשובה (שער ג' אות ס') וז"ל: ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה, מו). לא ישתעבד אדם בחבריו, ואם אימתו עליהם או שהם בושים להחל דברו, לא יצוה אותם לעשות קטנה או גדולה, אלא לרצונם ותועלתם, ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל רחוב העיר לקנות עד ככר לחם, אבל אדם שאינו נוהג כשורה מותר לצוותו לכל אשר יחפץ, ע"כ. וכן איתא באורחות צדיקים (שער האכזריות) וכן הובא בחרדים (ל"ת פ"ה ע"ג)

לחץ כדי לכווץ...

אכן בהקשר של פסוק זה ובאחיכם בני ישראל וגו' לא תרדה בו בפרך, דעת החזון האיש ברורה בעניין.

 

[אברך מישיבת מיר]

אכן בהקשר של פסוק זה ובאחיכם בני ישראל וגו' לא תרדה בו בפרך, דעת החזון האיש ברורה בעניין.

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שסבר הגא"ו שלגבי דברי תורה הוא מחיוב ללמד ואין זה בכלל עבודת פרך