לעתיד לבוא

כתב המלבי"ם (בראשית פרק מט פסוק ד) וכבר בארנו בפ' וישלח שהיה ראוי שיעקב יוליד עוד בן ואז היה י"ג שבטים, וע"י בלבול יצוע נשארו רק י"ב שבטים, והגם שיעקב לקח את מנשה ואפרים וחלקם לב' שבטים, נשארו תמיד רק י"ב שבטים, שכ"מ שיחשב מנשה ואפרים לשנים לא נחשב לוי בפ"ע לשבט, כמו בדגלים ובנשיאים ובנחלה...

שח הגה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל: כד הוינא טליא בילדותי בסטריזוב, שמעתי מכ"ק זקיני בעל השם שלמה ממונקאטש זצ"ל שאמר בימי החנוכה. הנה ידוע שלעתיד לבוא יהיה ההלכה כבית שמאי, ועל על פנים שיטת בית הלל להלכה בודאי גם כן לא יתבטל (אלא אלו ואלו דברי אלקים חיים), ועל כרחך שאז יעשו כדעת שניהם בהדלקת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ (יא ט) במדרש תנחומא סי' י"ט וברבינו בחיי שמות ל' י"ג איתא, שלעתיד לבוא עתידין כל האומות לחזור ללשון הקודש, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם שם ה' לעבדו שכם אחד. והביאור פשוט שהרי מתחילת הבריאה היה רק לשון הקודש...

גדר הדבר מהו? נראה לי לומר שהגדר הוא שכיון שהתורה היא אמת כשיגיע העולם לשלמותו ומלאה הארץ דעה את הוי"ה שוב לא נוצרך לצווי המצוות משום שעשייתן תהיה ברורה מאליה רק בעולם השקר צריכים אנו לצווי משום שאין אנו מבינים בהכרח הצורך בהם.

וְאֶת הַחֲזִיר וכו' וסמיך ליה אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וכו' תֹּאכֵלוּ, לכאורה הוא כפילות לשון אלא לרמז ואת החזיר וכו' את זה תאכלו, שלעתיד לבוא יותר החזיר באכילה כדאי' במדרש. תאכלו מכל בגימטריא לעתיד לבא...

במדרש רבה נשא (יג, ב): לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים בַּגַּן עֵדֶן וכו'. באיזה מקום יאכלו הסעודה לעתיד לבוא, עיין תרגום שיר השירים (ח, ב) שיהיה הסעודה בבית המקדש {- אדברינך מלכא משיחא ואעלינך לבית מוקדשי ותמן נסעוד סעודתא דלויתן ונשתי חמר עתיק...

היו אלו ימי טרום הגאולה, העם היהודי עמד בפני האתגר הגדול של הקמת בית המקדש השלישי, ואז התפשטה מחלוקת עמוקה ברחבי הארץ. כל פינה בישראל הייתה מלאה בדיונים סוערים, כאשר שני צדדים נפרדים החלו להתגבש. הכשרים באמת, אלו שהחזיקו באמונה ובתורה, חיפשו את הכהן הגדול שיבחרו בו, בעוד שהפורקים עול טוענים...