למפרע

אם עיקר הגזילה מחמת הקנין: בזכר יצחק (סו"ס לא) כתב דעיקר הגזילה היינו ההשתלטות, ומה שצריך מעשה קנין דמעשה שראוי לקנות הוא מעשה השתלטות[1] וכן בקוב"ש ב"ב אות שח העלה צד כזה. אבל בנתה"מ (רצב, ה) משמע דהקנין הוא הגזילה, ובמלואי משפט שם כתב שכ"ד הדברי חיים (שומרים יא), והגרש"ש (ב"מ ט, ד), ודעת האמרי...

ב"ק ע"ג כי הוזמו אטביחה הוזמו נמי אגניבה, וצ"ע טובא למה, וכן תמוה בב"ב ל"א לרבא דהפסול של ההכחשה של העדות אבות פוסל גם את העדות חזקה שהיתה קודם לכן. וידוע משכ"ב הקצות סי' נ"ב שהפסול חל על כל שעת העדות וגם מה שהיה לפני וצ"ע למה.

ראיתי פסק הלכה באיזה שבועון ולא ידעתי פשרה. אם הבעל קורא קרא אחד מעשרה 'ואת' שבעשרת בני המן שלא לפי הסדר, דהיינו שקרא מתוך המגילה מ'ואת' שלא במקומו, לא יצא יד"ח משום שקרא למפרע, שהרי קרא ואת השני לפני הראשון. ולענ"ד הוא תמוה מה נגרע כוחו מזה שקרא את ה'ואת' לגמרי שלא מתוך הכתב, האם מה שקרא...

הנה יש לדון באדם שתהה על הראשונות, וכעת רוצה לשוב בתשובה, האם למפרע חוזרים וניעורים כל מצוותיו מהעבר או כיון ונתבטלו זכויותיו לא יועיל אלא למצוות שיעשה מכאן ואילך אבל מה שבטל בטל. אך לפי מה שהרוחב כאן במאמר שכל הדין של תוהה על הראשונות אינו משום שעצם החרטה עוקרת מצוותיו אלא שבחרטתו הוא בכלל...

יש לדון באדם שעבר והכשיל את חבירו בלפנ"ע והבעל עבירה עשה תשובה מאהבה שנהפכו לו כזכויות (ר"ל יומא פו:) אי נתכפר למכשיל לאו דלפנ"ע למפרע וכמו בשואל על נדרו. ואף על גב דקיי"ל בנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו טלה צריך כפרה, אולם ראיתי מש"כ השואל בשו"ת משנה הלכות (חלק ז סימן נג) לחלק בין עלה בידו בשר...