לקולא

בסנהדרין עז. נחלקו רבא ורבי זירא בדין פרע את המעזיבה וכפה עליו גיגית, ופסק הרמב"ם כדעת רבא שפטור. ובכסף משנה (רוצח ג י) ביאר, דהרמב"ם פסק להקל כדעת רבא משום דהוו דיני נפשות. [וראה בליקוטי הלכות (למרן הח"ח, עין משפט אות ז) שכתב דטעם הכסף משנה הוא רק אי נגרוס רבה, אבל אי גרסינן רבא יש לפסוק כרבא...

להרמב"ם (סה"מ שורש א) דיש לא תסור בכל האיסורים מדרבנן מדוע אינו לחומרא ככל ספק דאו': כן הק' הרמב"ן (בהשגותיו על סה"מ), וכתב דאפשר לומר דנתקנו רק במצב של ודאי, כדי שיהיה הבדל מדאו', וכ' ע"ז דאין זה תי' הגון. אמנם בדרשות הר"ן (דרוש ה), ובש"ש (ש"א ספ"ג) בשם זהר הרקיע תי' כן דעת הרמב"ם. ובשער"י (א...

נושא מסוים שהוא דאורייתא, שבאם מתעורר בו ספק, הפסק יהיה לקולא - מי יודע? מה הנושא? ומה הטעם?

הש"ש כתב [ש"א פ"ד] שלדעת הר"מ שספק דאו' לקולא [מדאו'] מי שהקל ואח"כ התברר שהיה אסור פטור מקרבן דהוי אנוס, ודימה לדברי תוס ריש החולץ במי שסמך על רוב שפטור מקרבן דמאי הו"ל למעבד ונשאלת השאלה: הלא בעצם בסד"א לקולא נאמר שאפי' שיש צד קיים שאסור, אין האדם מחוייב להמנע בגלל החשש, וא"כ ביטל הש"ש תורת...