בסנהדרין עז. נחלקו רבא ורבי זירא בדין פרע את המעזיבה וכפה עליו גיגית, ופסק הרמב"ם כדעת רבא שפטור. ובכסף משנה (רוצח ג י) ביאר, דהרמב"ם פסק להקל כדעת רבא משום דהוו דיני נפשות. [וראה בליקוטי הלכות (למרן הח"ח, עין משפט אות ז) שכתב דטעם הכסף משנה הוא רק אי נגרוס רבה, אבל אי גרסינן רבא יש לפסוק כרבא משום דהוא בתראה].
ולכאורה יש לתמוה בעצם דברי הכסף משנה, אמאי יש להקל משום דהוי דיני נפשות, ואי כוונתו דהוי דיני נפשות לחייב את האדם מיתה בבית דין כיון שרצח, לכאורה לפי סברא זו יש להקל בכל מחלוקת בדיני שבת בדיני ע"ז וכדו', כיון שאם נחייבהו נהרגהו בבית דין, ודבר זה לא יתכן. וצ"ע.
ולכאורה יש לתמוה בעצם דברי הכסף משנה, אמאי יש להקל משום דהוי דיני נפשות, ואי כוונתו דהוי דיני נפשות לחייב את האדם מיתה בבית דין כיון שרצח, לכאורה לפי סברא זו יש להקל בכל מחלוקת בדיני שבת בדיני ע"ז וכדו', כיון שאם נחייבהו נהרגהו בבית דין, ודבר זה לא יתכן. וצ"ע.