לשון הרע

ברשב"ם כ' ההיתר לעניין רכילות, ששרי לאמר לפלוני כך אמר פלוני עליך. וק' לי בגווה טובא: האם אין כאן איסור של אונאת דברים שמצערו? ומעין זה הק' בספר החשוב חלקת בנימין [אות כו] שיש הרי בזה איסור של ולא יהיה כקורח וכעדתו.

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ במדרש אמר רשב"ג לטבי עבדיה פוק זבין לי צדו טבא מן שוקא, נפק זבן ליה לישן, א"ל פוק זבין לי צדו בישא מן שוקא נפק זבן ליה לישן, א"ל מהו דין דכד אנא אמר לך צדו טבא את זבן לי לישן וכד אנא אמר לך צדו בישא את זבן לי לישן, א"ל מינה טבתא ומינה בישתא, כד הוה טב לית טבה...

הגמ' אומרת על המספר לשון הרע שאין לו תקנה ! (ערכין טו) ותמוה היכן מצינו דבר שאינו עומד בפני התשובה ? וביאר החפץ חיים (ד יב), דמיירי במי שמפקיר עצמו לעבור על עוון זה שאין מועיל תשובה עד שירצה את חבירו, וכמעט אי אפשר שירצה את כולם אחרי שהורגל בזה. יהודי בא לפני רבו כשליבו נוקפו על שהקל ראש...

מי דיבר לשון הרע לפני גיל שנה ומה היה עונשו ע"ז? רמז זה בתנ"ך

קובץ שמע (הורד מקול הלשון)

הצד שלא, משום שלא יודעים מי זה.

כאן יעדכנו בס"ד את כל הכוללים ללימוד "חפץ חיים" בארה"ק

מצוה להפיץ! מיוחד ביותר! בחסות עמותת "להתענג באהבתך".

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תשא שמע שוא (כג א) בפסחים קיח. מבואר שהלאו של "לא תשא שמע שוא" כולל את המקבל לשון הרע, וכן את המספר לשון הרע משום שקרינן ביה "לא תשיא" שמע שוא. והקשה החפץ חיים (כלל א׳ ס״ק ד׳ בהגה״ה) אם כן למה הוצרך הלאו של "לא תלך רכיל בעמך", להזהיר על לשון הרע ורכילות, הרי כבר נאמר...