בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים לה’ (כג, לד)
“החודש השביעי” הנזכר כאן בפסוק הוא חודש תשרי, ומצווה התורה לעשות סוכות בחמישה עשר בתשרי.
והנה, כאן בפסוק, הלשון היא “לחודש השביעי הזה“. וכן לגבי יום כיפור, לעיל פסוק כז, ג”כ נאמר “אך בעשור לחודש השביעי הזה“; ואילו בהמשך לגבי...
בגמ' פסחים קז: איתא "רבא הוי שתי חמרא כולי יומא מעלי יומא פסחא, כי הכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא".
ובפשטות מהלשון "טפי" מדוקדק שיש ענין להוסיף באכילת מצה בליל ט"ו אף לאחר שיצא יד"ח. וכן הוכיחו האבני נזר (או"ח סימן תמח אות ז') והגרצ"פ פראנק במקראי קודש (ח"ב סימן מח) עיי"ש. [אמנם יש...
מה עם המנהג שכתוב במסכ' סוכה [המשנה הכי קצרה בש''ס כמדומני] שביום האחרון של החג ''מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן''
היינו שהגדולים שומטין את הללולבים מהתינוקות ואוכלים את האתרוגים של התינוקות כך לפי חלק מהמפרשים
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יש לעיין במי שנטל לולב אחד וקיים בו את מצות הנטילה, ואחר כך קיים את הנענועים בלולב אחר, האם הלולב השני הוקצה למצוה ונאסר, או דכיון שלא קיימו בו מצוה גמורה לא הוקצה. [ועי' רש"י סוכה מו: שפירש דאתרוג של קטן לא נאסר כיון שלא הוקצה למצוה גמורה אלא רק למצות חינוך, והתוס' פירשו...
ידועים דברי הר''נ בביאור הסברא בזה שתוכ''ד יכול לחזור בו עד שיגמר בדעתו.
ראיתי שאלה (בלקו''ש) ולא מצאתי את התשובה לה (הובאה בד''א ללא תירוץ).
האם יתכן שכשאדם נתן לחבירו לולב ע''מ לברך במתנה ע''מ להחזיר והוא ברך, ולאחמ''כ הנותן חזר בו בתוכ''ד, הברכה תהיה ברכה לבטלה.
וא''כ האם יתכן (שעכ''פ לדעת...
איתא בירושלמי (פאה פ"א ה"א), דתני רשב"י אומר גדול היא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו נאמר (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך ממה את מכבדו ממה שיחננך מפריש לקט שכחה פיאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה ועושה סוכה ולולב ושופר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כתב הרמ"א סי' תרנ"א ס"א, דיש להשפיל את ההדס והערבה בתוך איגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת הברכה, והיינו שלא יאחז רק בלולב וממילא ינטלו גם ההדס והערבה הקשורים עמו. וכתב בביאור הגר"א והביאו במשנה ברורה שם, דאע"פ שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, מ"מ לכתחילה במקום דאפשר...
רבים וטובים דנו בשאלה אם שייך לקנות לולב ולקיים מצווה באותו קניין מצד שבאים כאחד נאמר גבי גיטין ושמא אינו במצוות לולב.
והנפק''מ שהביאו בזה במי שהחזיק לולב קודם עלות השחר ומי שקונה מאחרים.
ואשמח לשמוע דעת חו''ר גם הם מה שיוכלו לחדש בזה.
וראיתי להעיר שלפני ההנחה שעיקר המצווה היא הנטילה, הרי...
לולב ששדרתו עקומה 'כמגל' (סכין עגולה) לצד העלים או לצד ימין ושמאל של הלולב – פסול, משום שאינו 'הדר', ואם יישרוהו – כשר. ואם הוא עקום לצד השדרה הריהו כשר לכתחילה; ועם זאת, יש מהאחרונים שכתבו שראוי להדר וליטול לולב ישר לגמרי, ויש בכך משום נוי מצוה, שעליו נאמר: "זה א-לי ואנוהו", וכן נהגו רבים...
נחלקו האחרונים מה דינו של לולב שגדל בעציץ שאינו נקוב יש מי שפסל ויש מי שהתיר. עיין בספר קיצור שו"ע סימן קלו ס"ב כתב שפסול, והחיי אדם כלל קנב ס"ג, ונשמת אדם שם ס"ק א', נשאר בצ"ע אם לולב זה כשר. מאידך הערוך השלחן סימן תרמה ס"ק כ"א כתב שגם הנטוע בעציץ שבבית נחשב כעץ ויוצאים בו ידי חובת ארבע מינים...
בספר תולעת יעקב (סוד ארבעה מינים): ודעת חכמי האמת כי הבא ליטול את הלולב יטלנו ושדרתו כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ, והסוד וראית את אחורי ופני לא יראו. עכ"ל.
ואפשר שנרמז לולב בפסוק הנ"ל דכתיב והסירותי את כפי וראית את אחורי, מרמז על כפות תמרים, על דרך שדרשו בויקרא רבה פ' אמור (ל, ה) ולקחתם לכם...
במדרש (ויק"ר ל, יד תנחומא אמור יט) השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם, היינו שיהיה לאדם שדרה טובה בקדושה, וזה נרמז במדרש רבה בראשית (ו, ה) מן דאת קטר לולבך קטור רגלך, היינו בקדושה, ועי"ז יהיה לו כח להיות שדרתו עומדת בבריאות (רש"י סוכה יח. ד"ה חוט השדרה).
האם דין 'תדיר קודם' מדראורייתא בכל המצוות??? >>> האם יש 'תדיר קודם' במוסף ומנחה??? >>> תדיר קודם לכתחילה או לעכובא??? >>> מה קודם קריאת חנוכה או ראש חודש??? >>> מה הדין כשהקדים 'יעלה ויבוא' ל'רצה'??? >>> האם תדיר מדרבנן קודם לשאינו תדיר מדאורייתא??? >>> האם תדיר דוחה את שאינו תדיר??? >>> האם...
בס"ד
מדאורייתא או דרבנן???
מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב???
מה דין טלית קטן שהתלכלך???
כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור???
אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת???
האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה???
עד כמה צריך לשלם להידור???
גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר???
'ואנוהו'...
הנה מצאנו שפסול "הקריבהו נא לפחתך" נאמר גם ביין לקידוש כמבואר בב"ב צ"ז ע"ב,
ובביאה"ל סי' ער"ב ס"א ד"ה אין מקדשין הביא שדעת הרמב"ן שאפי' בדיעבד לא יצא, והביאה"ל מפקפק בזה שאולי אסור רק לכתחילה, ונשאר בצ"ע.
וכן מצינו במשנ"ב סי' תרע"ג סק"ג שאם נמצא עכבר בשמן הוא מאוס ואסור להשתמש בו לנר חנוכה...