לולב

שמעתי להסתפק בלולב שעבדו את עליו אך את שדרתו לא עבדו, האם הוא כשר כיון ששיעור השדרה לא נכתת, או שהוא פסול כיון שלא גרע מנפרצו עליו, וצ"ע.

הכיצד?

אדם מחזיק בידו ארבעה מינים כשרים, כדרך גדילתם, והתכוון לקיים בהם את המצווה - ואף על פי כן יש צד שלא יצא. כיצד?

הנה אמרינן במתני' דבעינן לולב ד' טפחים בכדי לנענע בו, והרי אמרינן בגמ' דבהגבהה בעלמא יוצא ידי מצותו, א"כ מה יהא הדין אם נטל לולב של ג' טפחים. וביותר דאם יוצא בלולב ד' אף אם לא נענע אלא הגביה בלבד?

כתב בספר לקט יושר (מתלמיד התרומת הדשן) בהלכות שופר, וז"ל "טוב ללמוד הלכות שופר כשחל בשבת וכו' וכשרוצה לדרוש בר"ה אחר מנחה ידרוש בהלכות שופר, כיון שהוא יומו. וכן מצינו במגילה כשחל פורים בשבת שדורשים בהלכות מגילה, משום דהזכירה עולה במקום קריאה, וכן גבי שופר מה לי קול שופר מה לי קול קריאה, אבל גבי...

רציתי לשאול, מה הקשר בין שני המצוות האלה. הרי לכאורה בכל החגים יש רק מצוה אחת, ובסוכות יש שניים? מה הקשר בין שניהם?

פרי עץ הדר (ויקרא כג, מ) הגמרא במסכת סוכה (דף כט:) קובעת: "לולב הגזול והיבש פסול". רש"י במקום מפרש שהסיבה שהיבש פסול היא שצריך מצווה מהודרת, משום שנאמר "זה אלי ואנוהו". וכאן יש קושי עצום שצריך ביאור: הרי הכלל של "זה אלי ואנוהו" הוא דין של הידור מצווה לכתחילה, והוא אף פעם לא מעכב את עצם המצווה...

קי"ל אתרוג ככרתי פסול. בלשונינו - אתרוג ירוק פסול. (בלשון הטוש"ע - ירוק כעשבי השדה). אז למה בכל זאת השוק מוצף באתרוגים ירוקים? - כיון שהטוש"ע בסי' תרמח,כא, פסקו שאתרוג ירוק שאם ישאירו אותו בתלוש יהיה בכוחו להצהיב מעצמו, כשר. דא עקא שאנשים רבים שנטלו אתרוג ירוק והשאירוהו אחר החג, מעידים שהוא...

בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה, חג הסוכות שבעת ימים לה’ (כג, לד) “החודש השביעי” הנזכר כאן בפסוק הוא חודש תשרי, ומצווה התורה לעשות סוכות בחמישה עשר בתשרי. והנה, כאן בפסוק, הלשון היא “לחודש השביעי הזה“. וכן לגבי יום כיפור, לעיל פסוק כז, ג”כ נאמר “אך בעשור לחודש השביעי הזה“; ואילו בהמשך לגבי...

בגמ' פסחים קז: איתא "רבא הוי שתי חמרא כולי יומא מעלי יומא פסחא, כי הכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא". ובפשטות מהלשון "טפי" מדוקדק שיש ענין להוסיף באכילת מצה בליל ט"ו אף לאחר שיצא יד"ח. וכן הוכיחו האבני נזר (או"ח סימן תמח אות ז') והגרצ"פ פראנק במקראי קודש (ח"ב סימן מח) עיי"ש. [אמנם יש...

מה עם המנהג שכתוב במסכ' סוכה [המשנה הכי קצרה בש''ס כמדומני] שביום האחרון של החג ''מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין את אתרוגיהן'' היינו שהגדולים שומטין את הללולבים מהתינוקות ואוכלים את האתרוגים של התינוקות כך לפי חלק מהמפרשים

מעשה באדם שגזל מחבירו את ארבעת המינים, תפס הנגזל את חבירו ונענעו, והסתפקו בבית המדרש האם יצא ידי חובה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין במי שנטל לולב אחד וקיים בו את מצות הנטילה, ואחר כך קיים את הנענועים בלולב אחר, האם הלולב השני הוקצה למצוה ונאסר, או דכיון שלא קיימו בו מצוה גמורה לא הוקצה. [ועי' רש"י סוכה מו: שפירש דאתרוג של קטן לא נאסר כיון שלא הוקצה למצוה גמורה אלא רק למצות חינוך, והתוס' פירשו...

ידועים דברי הר''נ בביאור הסברא בזה שתוכ''ד יכול לחזור בו עד שיגמר בדעתו. ראיתי שאלה (בלקו''ש) ולא מצאתי את התשובה לה (הובאה בד''א ללא תירוץ). האם יתכן שכשאדם נתן לחבירו לולב ע''מ לברך במתנה ע''מ להחזיר והוא ברך, ולאחמ''כ הנותן חזר בו בתוכ''ד, הברכה תהיה ברכה לבטלה. וא''כ האם יתכן (שעכ''פ לדעת...

מדוע נוטלים דווקא באתרוג, לולב, הדס, וערבה? ומה המקור?

איתא בירושלמי (פאה פ"א ה"א), דתני רשב"י אומר גדול היא כיבוד אב ואם שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו נאמר (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך ממה את מכבדו ממה שיחננך מפריש לקט שכחה פיאה מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ומעשר עני וחלה ועושה סוכה ולולב ושופר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמ"א סי' תרנ"א ס"א, דיש להשפיל את ההדס והערבה בתוך איגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת הברכה, והיינו שלא יאחז רק בלולב וממילא ינטלו גם ההדס והערבה הקשורים עמו. וכתב בביאור הגר"א והביאו במשנה ברורה שם, דאע"פ שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, מ"מ לכתחילה במקום דאפשר...

רבים וטובים דנו בשאלה אם שייך לקנות לולב ולקיים מצווה באותו קניין מצד שבאים כאחד נאמר גבי גיטין ושמא אינו במצוות לולב. והנפק''מ שהביאו בזה במי שהחזיק לולב קודם עלות השחר ומי שקונה מאחרים. ואשמח לשמוע דעת חו''ר גם הם מה שיוכלו לחדש בזה. וראיתי להעיר שלפני ההנחה שעיקר המצווה היא הנטילה, הרי...

לולב ששדרתו עקומה 'כמגל' (סכין עגולה) לצד העלים או לצד ימין ושמאל של הלולב – פסול, משום שאינו 'הדר', ואם יישרוהו – כשר. ואם הוא עקום לצד השדרה הריהו כשר לכתחילה; ועם זאת, יש מהאחרונים שכתבו שראוי להדר וליטול לולב ישר לגמרי, ויש בכך משום נוי מצוה, שעליו נאמר: "זה א-לי ואנוהו", וכן נהגו רבים...

נחלקו האחרונים מה דינו של לולב שגדל בעציץ שאינו נקוב יש מי שפסל ויש מי שהתיר. עיין בספר קיצור שו"ע סימן קלו ס"ב כתב שפסול, והחיי אדם כלל קנב ס"ג, ונשמת אדם שם ס"ק א', נשאר בצ"ע אם לולב זה כשר. מאידך הערוך השלחן סימן תרמה ס"ק כ"א כתב שגם הנטוע בעציץ שבבית נחשב כעץ ויוצאים בו ידי חובת ארבע מינים...