אינו דומה, הזוכה להניחם מידי בוקר, למשך כשעה, לזוכה להניחם, במשך כל שעות היום, וממילא גם הפרידה, שונה בתכלית, ואף משליכה, על הבהרת האות החדש, שכשם שחיב אדם, למשמש בתפילין, בכל שעה שנזכר בהם, כך חיב, למשמש בשבת ויו''ט וחוה''מ, בשעה שנזכר בהם, להשיב ללב, ענין האות שלהם, והנה פעמיים בשנה, נפרדים...