מאמר

לקראת פורים הבעל"ט, ראוי להתבונן, מהו הוורט המרכזי של פורים? שמענו כל שנה ב"ה, נקודות רבות מענייני הפורים, אבל האם יש נקודה מרכזית אחת שמחברת את כולן? אינני מתיימר להציג נקודה כזו, אך ראויה שנעמיד לעצמנו נקודות מרכזיות במהותו של חג הפורים, כך שליבנו יפעם את אותן הרעיונות בשמחת הפורים בע"ה. אציג...

"כתבו לכם על קרן השור" א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" [בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה'] כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך"...

במהות היום של ראש השנה ידועים שני עניינים מרכזיים בעבודת היום. א. היותו יום הדין, ביום זה הקב"ה יושב על כסא דין ודן את כל העולם כולו, וכלשון הרמח"ל – "הנה ביום זה הקב"ה דן את כל העולם כולו, ומחדש כל המציאות בבחינת הסיבוב החדש דהיינו השנה החדשה". ב. יום חידוש המלוכה, וכלשון הרמח"ל – "ביום ר"ה...

בשו"ע סי' תצ"ג סעיף ב' כתב הטעם שנוהגים באבלות בימים הללו עד ל"ג בעומר, משום שבאותו זמן 'פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות'. ומקור הדברים בגמ' יבמות סב: שמתו בימים הללו כל תלמידי ר"ע. וז"ל: "אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה...

מאמר - בעניין חילופי אותיות הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר. ויל"ד אם אפשר להסביר...

פסוק של שיר השירים כמין זמר מקור ההלכה המקור להלכה הוא בגמרא (סנהדרין קא.): תנו רבנן, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה, ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, ע"כ...

מה מיוחד במילת יצחק (עם ישראל) יותר ממילת ישמעאל. אחד מהיסודות שלנו עם ה' זה המילה. רש"י כותב על הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית כב א). אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם...

בעניין האם האשה קנויה לבעלה ככל חפציו ונעשה עליה בעלים, וא"כ מהו קנין זה. מצינו בכמה ראשונים שכתבו להדיא דאין האשה ממונו של בעל (הרמב"ן, הר"ן ועו"ר קידושין ט). והרשב"א (ו: ד"ה אילימא) כ' שאין בקידושין משום ריבית משום דגופא ממש לא קני ליה, ומכל זה היה משמע שאין קנין לבעל באשתו. אלא שאי אפשר...

בדין אילן שמשיר עליו לשכן בעובדא ששכנים מתלוננים על נשורת אילן לחצרם. 'נזקי שכנים' אינם נזיקים רגילים, שחז"ל אפשרו לכל שכן לחיות את חייו כרצונו, בשטחו, ורק הוציאו מהכלל סוגי נזקים עוצמתיים שהשכן לא מסוגל לסבול. כלל דנזקי שכנים הוא שעל הניזק להרחיק את עצמו (ב"ב י"ח:, כדעת רבי יוסי), פרט לבגירי...