מאמרי התורה

מה היה קורה אילו גילית שכל מושג התשובה שגדלת עליו – פשוט אינו מדויק? אנחנו רגילים לחשוב על חודש אלול כעל מערכת לתיקון תקרים: חטאנו, נפגמנו, ועכשיו צריך לתקן את הנזק. אבל חז"ל חושפים סוד מטלטל: התשובה נבראה עוד לפני שהעולם ואדם הראשון באו לעולם, כלומר – לפני שהיה קיים חטא אחד לרפואה. אם אין חטא...

מה פשר האנומליה הנפשית המבהילה הזו, המניעה את בן-התורה להשקיע את מיטב אונו, עמלו וכישרונותיו בין כותלי בית המדרש – מתוך הבנה ברורה כי תורה שאינה מתחדשת ומעמיקה נידונה לשכחה וקמילה – אך ברגע בו הוא פוסע אל היכלו הפנימי ותיקון מידותיו, הוא מרים ידיים מראש, מתעטף בייאוש קדוש ומפטיר בלאות: "זה האופי...

אחת הקביעות הנוקבות והמטלטלות ביותר שהותיר אחריו מחולל תנועת המוסר, ציסו"ע רבי ישראל מסלנט, היא אמרתו הידועה: "קל יותר לסיים את כל הש"ס, מאשר לתקן מידה אחת בנפש". המילים הללו מהדהדות בעוצמה מיוחדת בכל שנה מחדש, עם בואם של ימי הרחמים והרצון. קול השופר המנסר בבקרים מעורר בלב כולנו רצון כביר...

גם לכם יש פחד מאלול? תכינו את הממחטות. הסיפור הבא עומד לקרוע לכם את הלב, אבל מיד לאחר מכן – הוא הולך לרפא אותו, להדביק את השברים, ולהעניק לכם מבט חדש לחלוטין על הימים המורכבים הללו שפתחנו בהם. כי בסופו של דבר, אין אבא ששוכח את הילד שלו. גם לא אחרי הניכור הכי קשה והשנים הכי ארוכות של שתיקה. שלמה...

מהו, בעצם, סוד המרקם של ימי הרחמים והסליחות? מדי שנה, עם דמדומי חודש אב ונשיבת רוחות אלול הראשונות, מתעוררת בלב אש עמומה, תערובת משונה של כמיהה עזה וירדה חרישית. אנו מביטים קדימה אל ימי הדין, נחושים לחולל את השינוי המיוחל, להמריא, להשתנות מן המסד עד הטפחות. אולם, מהר מאוד נתקלת הנפש בחומה בצורה...

גדר מחיקת קו החיבור בין אותיות שם הקודש לתיבה אחרת א. פתח דבר בפרשתן (דברים י"ב, ג'-ד') שנינו: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' א-להיכם". ומכאן דרשו חז"ל בגמרא במסכת מכות (כ"ב ע"א) דאסור למחוק שמו של הקדוש...

חישב לעשות מצוה ונאנס – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, האמנם ?! בפרשתן (ח', א'): "כל המצוה", וברש"י: "כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כ"ד, ל"ב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", והלא משה לבדו נתעסק בהם...

שורת מאמרים זו יסודה ותשתיתה נעוצים בתוך 'תשובה' הלכתית מקיפה שהעליתי על הכתב לפני מספר שנים. לנוכח ריבוי הטרדות והעול המוטל עליי, מובאים הדברים כאן ועכשיו כנתינתם אז – בקצירת האומר ובצמצום היריעה. ואף שבוודאי יש עוד להאריך ולהרחיב בסוגיא חמורה ונחוצה זו, אמרתי להגיש את הדברים כמות שהם, ואקיים...

בפתח הלילה הנורא והקדוש הזה, עם כניסתו של יום האבל הלאומי והפרטי שלנו, תשעה באב, אנחנו נדרשים לעצור הכל, לשבת על הארץ הנמוכה, ולהביט פנימה – עם יד על הלב. כדי להבין באמת מה אנחנו עושים כאן הלילה, מה פשר הדמעות שאנו מנסים למצות מעינינו, עלינו להסיט לרגע את המבט מספר הקינות המצהיב, ולחשוב על תמונה...

מיטתו של משה והתעלומה המתמטית - כלא ה"אי אפשר" ומנגנון הייאוש התודעתי א. המראה המבעית במדבר: כיצד מייצרים ייאוש? במדרש רבה (שמות, פרשה מא) מובא אחד המאמרים המבהילים והעמוקים ביותר בנוגע לחטא העגל. התורה הקדושה מתארת את רגעי המשבר של עם ישראל במדבר: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת...

שומרי החומות והסייגים – "הגדר" כעיקרון קיומי בהלכה ובמסורת א. תמיהת הדורות: מלח סדומית ומים אחרונים בזמננו אחת הסוגיות המפורסמות המעסיקות כל בר-בי-רב הלומד את הלכות סעודה, נעוצה בדין מים אחרונים. הגמרא במסכת חולין (דף קה עמוד ב) קובעת נחרצות כי מים אחרונים הם חובה, ומנמקת זאת משום סכנת נפשות...

"וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד, כד) חטא המרגלים בפרשתנו מציג דרמה לאומית מטלטלת ורוויית יצרים, כאשר שנים-עשר מנהיגים נשואי פנים, ראשי בני ישראל ונשיאי העדה, נשלחו למשימה גורלית לתור את ארץ כנען. מתוך קבוצת העילית הזו, עשרה נשיאים כשלו לחלוטין...

מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון...

חמימות של נצח: לשאת את המשא הרוחני בפרשת נשא, בבוא התורה לתאר בפירוט רב את חנוכת המזבח על ידי נשיאי עדות ישראל, אנו מוצאים כפילות לשונית ייחודית המעוררת דיוק מחשבתי עמוק. בתחילה פותח הכתוב ומציין: "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ז, פד)...

"בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות בבואנו אל ימי חג השבועות, זמן מתן תורתנו הקדושה, ראוי ונכון לכל בר דעת לעמוד על יסוד גדול ומהותי במחשבת ישראל, המשנה לחלוטין את תפיסתנו לגבי מהותם של חגי ומועדי ה'. ברגיל, נוטה האדם לראות בחגים ימי זיכרון היסטוריים גרידא – מעין תחנות...

הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'. ולכך, ברצוני לשתף אותכם: הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו...

גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...

בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...