מגדף

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם, ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין...

הרהרתי בליבי, שמא חטאו של הרוצח אין הוא במה שהשבית מכונת גוף משוכללת. על כך שכילה מעולם החומר בהמה מדברת... חטאו הוא בכך שעשה כן לצלם אלוקים. וכל פגיעה בצלם כביכול היא פגיעה בה'. כמ"ש "כי קללת אלוקים תלוי" הוא זלזול בבורא האדם. ושמא לזה מרמזת הסמיכות שבסוף פרשת אמור, שנצטווינו לענוש את המגדף...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בנקבו שם יומת (כד טז) במשנה סנהדרין נו. מבואר שכאשר באים עדים להעיד על המגדף, אינם מזכירים מיד בפירוש את שם המפורש, אלא אומרים בכינוי, "יכה יוסי את יוסי". אבל אי אפשר לגמור את הדין על עדות זו, ולכן בשעת גמר דין מוציאין כל אדם לחוץ, והדיינים אומרים לגדול שבעדים אמור בפירוש...