מגילת אסתר

דבר שכיח שאחרי שקראים את המגילה, קוראים בשביל להוציא אחרים. האם מותר יהיה לדבר באמצע, והאם זה לכתחילה??

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי (ז י) בילקוט שמעוני רמז תתרנ״ט, באותה שעה בא אליהו ז״ל ונדמה לחרבונה, אמר אדוני המלך יש עץ אחד בביתו מבית קדש הקדשים גבוה חמשים אמה, יצוה המלך לתלותו. והקשה בספר שלל דוד לרבי דוד זינצהיים זצ״ל בשם המפרשים, איך אליהו הנביא השיא עצה לתלות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמשים אמה (ז ט) הקשו המפרשים למה הזכיר חרבונה "גבוה חמשים אמה" ומאי נפקא מינה עתה בגובה העץ. ויש לפרש דעץ כזה שהוא גבוה חמשים, הרי יש טירחא מרובה לעשותו, ואם כן המן...

יודעים?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתלו את המן על העץ (ז י) בפירוש המיוחס לרמב״ם על מגילת אסתר, הביא (וכפי הנראה מקורו במדרש שאין ידוע לנו) שכל ישראל התאספו בשעת תלית המן, והכהנים תקעו בחצוצרות, ורמז לנו אלקים יתעלה רמז על זה בדין התורה, "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות", "על הצר" הוא איש צר ואויב...

"ורצוי לרוב אחיו" מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין [מגילה טז ע"ב] מהלשון "מלמד" משמע שבא ללמד, מה בא ללמד? גם המילה פירשו ממנו צריכה ביאור, ממה הם פרשו?

ברכי יוסף אורח חיים סימן תרצא אות ו: דין ב. או שכתבה עכו״ם וכו׳. יש להסתפק אשה שכתבה מגילה, מי מדמינן לספר תורה להא נמי ופסולה, או דילמא ספר תורה שאני, והמגילה כשרה. ולכאורה נראה להכשיר, ממ״ש התוס׳ בגיטין דף מ״ד, אהא דאמרינן סתו״ם שכתבן עכו״ם וכו׳ ואשה וכו׳ פסולין, שנאמר וקשרתם וכתבתם, כל שישנו...

התפרסם היום מכתב מגדולי הרבנים, שאין לקנות מגילה מסופר שאינו בקי בהלכות אלו כמו בהלכות סת"ם, ונימוקם הוא, שהרי עיקר מה שנהגו בכך המתחילים לכתוב מגילה גם בלי תעודה, הוא מהטעם שבמגילה אפי' רובה כשירה, אבל מאחר שהיינו רק בדיעבד והיינו באופן שאין לו מגילה אחרת, אבל לכתחילה כיון שיש לו אחרת לא יקנה...

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל: אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה...

מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה? מגילה ג' א': מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פ"א ה"א: וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. ויש להקשות: איזה ביטול תורה יש בקריאת המגילה? והלא גם בקריאת תנ"ך מקיימים מצוות תלמוד תורה. והיישוב...

תמיד לימדונו רבותינו בחיידער שאחשוורוש היה מלך עך כל העולם, וכך כתוב בגמ' מגילה י"א עמוד א' אך למרבה הפלא, רבים מהראשונים סוברים שלא מלך אחשוורוש אלא על 127 מדינות וזו הסיבה שכתוב מספר מדינות ולא שמלך על כל העולם, ביניהם הרשב"ם, ועוד כמה שאינם תחת ידי, ויש מן המפרשים שאמרו שהיו רנ"ב מדינות ומלך...

כן הביא בטעמא דקרא (על המגילה) בשם המלבי"ם, וכמדומה שכ"ה במדרש, ול"מ כעת, ע"כ.

הכל היה, חור כרפס ותכלת, מיטות בהט ושש, יין כדת כל איש ואיש, כלים מכלים שונים, רק מקומה של השירה והמוזיקה נפקדה במשתה והדבר טעון הסבר יש הסבר נפלא במנות הלוי קחנו משם

ראיה מ-2 מגילות לכך שהירח הוא דבר יפה. [ביניהם מגילת אסתר]

מה הקשר בין 'מלכת שבא' למגילת אסתר? רמז: בהקשר לניקוד

מתוך תכריך חידות מכתבי אאמו"ר שליט"א יש לפתור כל שורה איש הנזכר בקשר לענין מסוים הן שמו של האיש והן הענין שנזכר כלפיו מזכירים ענין מסוים עם רשב"י

ואם כנים הדברים, מיושב קושיית העיוני תוס' (ברכות מה, ב) על הרא"ש (שם) שלחלק מהאחרונים ס"ל שמי שאמר ברכת המזון בלשון הקודש יוצא אפי' אינו מבין, ומ"מ כששומע - לא נחשב שומע כעונה, ומ"מ במגילה מודה הרא"ש שיוצאים בשמיעה, וכמבואר בגמ' במגילה, וק' שלכאורה אמנם אין דין להבין את המגילה, אבל אם זה פוסל את...

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה - פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן - לעומת - פָרָשַׁת גְּדֻלַּת מׇרְדֳּכַי/ מאמר ב' במאמר הקודם הובאו דברי המגיד מישרים שחסד גדול עשה עמנו הבורא ית"ש ששקל המן כסף ולא זהב, כי אם היה שוקל זהב לא היתה תקומה ח"ו, כי זהב מורה על דין וכסף על חסד. אמנם במדרש רבה פרשת...

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה - פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן - לעומת - פָרָשַׁת גְּדֻלַּת מׇרְדֳּכַי/ מאמר א' וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן צריך להבין לאיזה צורך מרדכי מספר לאסתר את פרשת הכסף אשר אמר המן, והלא לא יצא מזה כלום שהרי אמר לו הכסף נתון לך. וכן קשה על אמרם גלוי...

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, ברש"י: מלך פרס היה. ובמסכת סוכה (נג.) מסופר ששמואל היה משחק קמיה שבור מלכא בתמניא מזגי חמרא, וברש"י: שבור מלכא מלך פרס היה. מזגי חמרא. כוסות זכוכית מלאים יין ואין היין נשפך. אולי בפנימיות הענין "תמניא מזגי חמרא" הוא סוד יום הפורים, לרמז שחייב איניש לבסומי בפוריא...