מבואר בגמ' בב"ק דף ח: דהיכא דמכר הלוקח שלקח עידית באחרונה את הבינונית והזיבורית ושייר עידית לפניו בזה פשיטא שאין הוא יכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים משום שאין הבינונית והזיבורית בידו והנה היכא שמכר את העידית ושייר בינונית וזיבורית לפניו בזה דעת רבא שאמרינן "מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבוא לידו"...
ערכין לא: בסוגי' דמכירת בית בעיר חומה
ת"ר שנה איני יודע אם שנה לראשון אם שנה לשני (דהיינו מכר ראובן לשמעון בניסן, ושמעון ללוי באייר, איני יודע ממתי מונים שנה ונחלט המכר),
כשהוא אומר עד מלאת לו שנה תמימה הוי שנה לראשון.
למי חלט (כשהגיע שנה למוכר ראשון ונחלט מי מן הלוקחים זוכה בחליטה זו), ר' אלעזר...