ממוני גבך

גדרו: אם הוי "ממוני גבך" דהיינו שיש למלוה בעלות על נכסי הלווה: בתוס' בכתובות קז: (ד"ה חנן) מבואר שפריעת חוב חבירו אינו אלא מניעה מנזק ולא נחשב שנתן לו דבר חיובי כנוטע בשל חבירו, ומשמע שאינו "ממוני גבך", וע"ש בריטב"א. ועוד יש להכיח כן מהרא"ש בכתובות (פי"ג ) שהביא מחלוקת בקטן שלוה אם חייב לשלם...

??? ויהא בזה גדרי הלואה כדוג' החוב קונה את עצמו, למפרע הוא גובה ועוד?