מקוואות

מים שאובים פסולים במקווה. והתעוררתי לשאול מה הדין מי מזגן שנוצרו בתהליך הקירור שלא נשאבו? האם זה דומה לזיעת הבתים שכשרים לטבילה דאורייתא?

מכתב שקיבלתי כבוד הרב יואל שילה שליט"א הנה אתה מודה שפשטות דברי המשנה [עכ"פ לפי דברי הראב"ד] שרוב מי הירדן הם מי גשמים ואינם מי מעינות, אלא שכותב מע"כ שבלי פקפוק מידיעה בשטח רוב מי הירדן הם מהמעינות ולא מי נגר עילי, ולא לא נותר אלא להדחק בדברי המשנה והראשונים. סבורני שאין בכחנו להכריע בשאלה...

אתמול מסרתי שיעור על מקוואות בקעמפ, וכשדיברתי על חלחול השלג והגשם עד שהופך למעיין, הזכרתי שזה תהליך של עשרות שנים עד שהגשם יצא בפתח המעיין, אלא שהגשם הטרי דוחף את הגשם הישן לצאת. ולפ"ז הקשיתי איך אמרו שכשיש גשם במערבא - הפרת מעיד על כך, שהרי אין זרימה עילית ביניהם, וגם זרימה תת קרקעית לא יכולה...

נשאלתי שאלה, ואקדים את ההקדמה כידוע טבילה בכלי פסולה. וכן חקקו ואח"כ קבעו - נחשב ככלי. קבעו ואח"כ חקקו - מבואר בגמ' שכשר להעביר בו מים, ונחלקו האחרונים האם גם כשר לטבול בו, דעת הנו"ב והגר"א לפסול. כלי שלם שקבעו בקרקע וניקב אותו בנקב המטהרו - כשר לטבילה אך מכיון שצריך לסתום כדי שהמים לא יברחו...