מכתב שקיבלתי
כבוד הרב יואל שילה שליט"א
הנה אתה מודה שפשטות דברי המשנה [עכ"פ לפי דברי הראב"ד] שרוב מי הירדן הם מי גשמים ואינם מי מעינות, אלא שכותב מע"כ שבלי פקפוק מידיעה בשטח רוב מי הירדן הם מהמעינות ולא מי נגר עילי, ולא לא נותר אלא להדחק בדברי המשנה והראשונים.
סבורני שאין בכחנו להכריע בשאלה זו, אף בידיעה וראיה בשטח על נהר שרואים שמתרבה בימות הגשמים וידוע שיש בו גם מי נגר עילי וגם תוספת בנביעת המעין, שהרי בנדון זה כבר נחלקו רבותינו בעלי התלמוד רב ושמואל אם כשרבו נוטפים על הזוחלין, והיינו מעין שבימות החמה יש בו כמות מים מסויימת ובימות הגשמים יש בו מים פי שתים או שלוש או אותם המים הם מ"כיפיה" כלומר ממקור המעין [כפרש"י] או שהוא ממי הגשם, ולדינא הוא מחלוקת השו"ע והרמ"א וכידוע כ"ז למע"כ.
ובודאי לא יעלה על הדעת שאם נלך למדוד את נהר פרת שנחלקו עליו חכמי התלמוד במקור מוצא מימיו בימות הגשמים, אם ריבוי המים בו הם ממי גשמים או שריבוי המים הוא ממקור המעין [וכמו שידוע לכולנו שודאי יש ריבוי גדול במקור המעין בימות הגשמים] ועפי"ז נכריע כרב או כשמואל, דומני שגם מע"כ אם יראה בשטח את כמות המים שמגיעה ממי נגר עילי או לאידך גיסא אם יראה שרוב המים מגיעים מקור המעין יבטל דעתו לדעת חכמי התלמוד, הרי שאין לנו את הכלים לדון ולבחון את מקור הגעת המים [ושערי תירוצים לא ננעלו, ואף שאני רואה שמע"כ אינו שש לקבל חילוקים בשאלה אימתי נחשב שמקור המים הוא מהמעין ומאימתי מחשיבים את המים כמי גשמים, מ"מ בודאי מודה מע"כ שבמחלוקת זו שנחלקו חכמי התלמוד במציאות הדברים, או בהגדרת המציאות אם אותם מים שמגיעים ממקור המעין הם נחשבים כמי מעין או כמי גשמים, אין בידינו להכריע], וא"כ מנין לנו להכריע כאן שלא כפשטות דברי המשנה [עפי"ד הראב"ד] אחרי שבלא"ה אנו יודעים את מוגבלותנו בידיעת והבנת מקורות מי מעינות בימות הגשמים.
ובאמת שנדון זה הוא שאלה כללית בענין טבילה בנהרות שרואים בימות הגשמים שיש בהם תוספת מרובה של מים, שעל זה אמר שמואל נהרא מכיפיה מבריך והיינו שמקורי המעינות מתגברים ומתרבים [לשונו של בעל לחו"ש לחם ס"ק כ"ג, ועי"ז לשון הש"ך בס"ק י"ד והוא עפי"ד רש"י], ועל מציאות זו נחלק רב וסובר שאותו הנהר פסול לטבול בו, ומעתה אם יבוא ד"ר לגאלוגיה לשטח ויראה בעיניו שרוב מי הנהר בימות הגשמים הם מתוספת במקור המעין וללא ממי נגר עילי ומשום כך יאמר הלכתא כשמואל וכהכרעת הרמ"א [במקום שאין מקוה] הרי ללעג וקלס יהיה, ומה חכמתו תחשב כנגד חכמת רבותינו בעלי התלמוד.
וזה לשונו של בעל לחם ושמלה סימן ר"א לחם י"ט, "העולה מדברי הפוסקים שאין לטבול בנהר אלא כשהוא קטן כ"כ שאנו יודעים בו שלעולם אינו מתמעט משיעור זה אפילו בשעת יובש גדול אבל כשאינו קטן כ"כ יש להסתפק שמא נתרבה מחמת גשמים שירדו במקום רחוק או שלגים שנתפשרו על ההרים הרחוקים ורבו נוטפים על הזוחלים", הכרעה זו מלמדת אותנו שעלינו לקבל דעת והכרעת חכמי התלמוד שבכל נהר שגדל בימות הגשמים יש לנו לחוש לריבוי נוטפים על הזוחלין.
ברצוני היה לברר יותר את דין הירדן הדרומי ודין מי ים שנשפכו לנהר אם דינם כמי מעין שמטהרים בזוחלין, אלא שחושבני שריבוי הנושאים ירחיק את בירור וחקר האמת, ובס"ד כשנבוא לעמק השוה בדין מי הנהרות נוכל לדון בנושא זה.
בברכה - ...
כבוד הרב יואל שילה שליט"א
הנה אתה מודה שפשטות דברי המשנה [עכ"פ לפי דברי הראב"ד] שרוב מי הירדן הם מי גשמים ואינם מי מעינות, אלא שכותב מע"כ שבלי פקפוק מידיעה בשטח רוב מי הירדן הם מהמעינות ולא מי נגר עילי, ולא לא נותר אלא להדחק בדברי המשנה והראשונים.
סבורני שאין בכחנו להכריע בשאלה זו, אף בידיעה וראיה בשטח על נהר שרואים שמתרבה בימות הגשמים וידוע שיש בו גם מי נגר עילי וגם תוספת בנביעת המעין, שהרי בנדון זה כבר נחלקו רבותינו בעלי התלמוד רב ושמואל אם כשרבו נוטפים על הזוחלין, והיינו מעין שבימות החמה יש בו כמות מים מסויימת ובימות הגשמים יש בו מים פי שתים או שלוש או אותם המים הם מ"כיפיה" כלומר ממקור המעין [כפרש"י] או שהוא ממי הגשם, ולדינא הוא מחלוקת השו"ע והרמ"א וכידוע כ"ז למע"כ.
ובודאי לא יעלה על הדעת שאם נלך למדוד את נהר פרת שנחלקו עליו חכמי התלמוד במקור מוצא מימיו בימות הגשמים, אם ריבוי המים בו הם ממי גשמים או שריבוי המים הוא ממקור המעין [וכמו שידוע לכולנו שודאי יש ריבוי גדול במקור המעין בימות הגשמים] ועפי"ז נכריע כרב או כשמואל, דומני שגם מע"כ אם יראה בשטח את כמות המים שמגיעה ממי נגר עילי או לאידך גיסא אם יראה שרוב המים מגיעים מקור המעין יבטל דעתו לדעת חכמי התלמוד, הרי שאין לנו את הכלים לדון ולבחון את מקור הגעת המים [ושערי תירוצים לא ננעלו, ואף שאני רואה שמע"כ אינו שש לקבל חילוקים בשאלה אימתי נחשב שמקור המים הוא מהמעין ומאימתי מחשיבים את המים כמי גשמים, מ"מ בודאי מודה מע"כ שבמחלוקת זו שנחלקו חכמי התלמוד במציאות הדברים, או בהגדרת המציאות אם אותם מים שמגיעים ממקור המעין הם נחשבים כמי מעין או כמי גשמים, אין בידינו להכריע], וא"כ מנין לנו להכריע כאן שלא כפשטות דברי המשנה [עפי"ד הראב"ד] אחרי שבלא"ה אנו יודעים את מוגבלותנו בידיעת והבנת מקורות מי מעינות בימות הגשמים.
ובאמת שנדון זה הוא שאלה כללית בענין טבילה בנהרות שרואים בימות הגשמים שיש בהם תוספת מרובה של מים, שעל זה אמר שמואל נהרא מכיפיה מבריך והיינו שמקורי המעינות מתגברים ומתרבים [לשונו של בעל לחו"ש לחם ס"ק כ"ג, ועי"ז לשון הש"ך בס"ק י"ד והוא עפי"ד רש"י], ועל מציאות זו נחלק רב וסובר שאותו הנהר פסול לטבול בו, ומעתה אם יבוא ד"ר לגאלוגיה לשטח ויראה בעיניו שרוב מי הנהר בימות הגשמים הם מתוספת במקור המעין וללא ממי נגר עילי ומשום כך יאמר הלכתא כשמואל וכהכרעת הרמ"א [במקום שאין מקוה] הרי ללעג וקלס יהיה, ומה חכמתו תחשב כנגד חכמת רבותינו בעלי התלמוד.
וזה לשונו של בעל לחם ושמלה סימן ר"א לחם י"ט, "העולה מדברי הפוסקים שאין לטבול בנהר אלא כשהוא קטן כ"כ שאנו יודעים בו שלעולם אינו מתמעט משיעור זה אפילו בשעת יובש גדול אבל כשאינו קטן כ"כ יש להסתפק שמא נתרבה מחמת גשמים שירדו במקום רחוק או שלגים שנתפשרו על ההרים הרחוקים ורבו נוטפים על הזוחלים", הכרעה זו מלמדת אותנו שעלינו לקבל דעת והכרעת חכמי התלמוד שבכל נהר שגדל בימות הגשמים יש לנו לחוש לריבוי נוטפים על הזוחלין.
ברצוני היה לברר יותר את דין הירדן הדרומי ודין מי ים שנשפכו לנהר אם דינם כמי מעין שמטהרים בזוחלין, אלא שחושבני שריבוי הנושאים ירחיק את בירור וחקר האמת, ובס"ד כשנבוא לעמק השוה בדין מי הנהרות נוכל לדון בנושא זה.
בברכה - ...