מודר הנאה

נדרים ס״ה ע״א — המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו. נדרים ל״ג ע״א — המודר הנאה מחבירו מחזיר לו אבידתו. נדרים ל״ד ע״ב — המודר הנאה מחבירו שוקל לו שקלו. נדרים ל״ח ע״ב–ל״ט ע״א — מלמדו תורה, מבקרו בחולי. נדרים מ״ג ע״א — נתינה דרך אחר במודר הנאה. קידושין כ״ג ע״א — זכין לאדם שלא בפניו...

הקשה אדמו"ר מטאלנא בטנא דקשייתא קו' י"ג, על דברי השפ"א במס' ר"ה כח. בד"ה "בגמרא ואם תקע יצא". דהשפ"א מתרץ שם את קושיי' התוס' שבועות מ"ד ע"ב ד"ה ורב יוסף, אמאי שרי לי' למודר הנאה מחבירו לשמוע ממנו תקיעה של מצוה בר"ה והרי (אע"ג דמצות לאו להנות ניתנו) יש לו מזה הנאה ממה שנפטר מליתן צדקה לעני וכו'...

יש מהאחרונים (הגרא"ו) שכתבו שחמץ שמודר ממנו הנאה אינו עובר עליו, א"כ אדם שמוצא חמץ ביו"ט ידור הנאה ממנו ולא יצטרך להטמינו וכו'?