ראיתי במשך חכמה בפרשת מסעי שהקשה כדלהלן
והנה פרק ג' דקידושין דף סח יליף דקידושין תופסין בחייבי לאוין מקרא כי תהיינה לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה בנישואיה יעויין שם וצריך עיון לוקים ביורשת נחלה שנישאת לאחד שאינו משבט אביה וכיון דלא נהוג לדורות לכן קידושין תופסין וכו'
ומבואר חידוש גדול...
בקו ריתחא דאורייתא הביאו שמרן הגרד''ל שליט''א הביא דברי הרשב''ם בב''ב שהיו לוקין על הסבת נחלה, ואי''ז נחשב כלאו שאינו נוהג לדורות, שהרי בעצם שפיר נוהג לדורות, לו יצוייר שאחד מבני דור המדבר היה נשאר בחיים להרבה הרבה שנים הלא היה נוהג אצלו
והוסיף שמסתבר שגם כשיקומו לתחיה, אז לאותן אנשים שהיו בדור...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכל טוב אדוניו בידו (כד י)
פירש רש"י שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו. והקשה הרא"ם איך עשה כן אברהם אבינו, והרי קיים את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין כדאיתא ביומא כח:, ואם כן איך העביר הנחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק, הא אמרינן בכתובות נג. "שיננא לא תהוי בי...
איתא בגמ' בב"ב (קכ.) שאיסור זה נוהג רק בדור זה, ודרשינן לה "זה הדבר" – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה. ובפשטות הכוונה כיון ש"זה" הוא לשון מיעוט.
ובבעל הטורים כתב ש"זה הדבר" – בגימטרייה "בדור זה", והיינו עם הכולל כיון שהן אותן אותיות, ורק במקום ה-ה' יש ו'.
ויל"ד שאפשר להחליף את ה-ה' ב-ו'...
בעצם צריך היה הכתוב לומר "להן", בלשון נקבה?
אלא בתוספות (בבא בתרא קט"ו) מצינו, כי במקום שאשה יורשת כזכר מדבר עליה הכתוב בלשון זכר (לפיכך נאמר "הוא ענה", אף על פי ש"ענה" היתה נקבה). הרי ממילא מכיון שציוה כאן השם יתברך לתת להן נחלה כאילו הן זכרים, מדבר עליהן בלשון זכר – "להם".
תפארת הגרשוני...
אמרו רבותינו וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או בת או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב
(רש"י במדבר ה ח)
מדוע רש"י פירש כן, והלא בב"ב קטו: אמרו 'נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב אמר אביי גמירי דלא כלה שבטא'?