פרעה

יש לעיין בסדר החלומות שחלם פרעה שחלם קודם על הפרות ואחר כך על השבלים ולכאו' לפי הפתרון צריך להיות קודם השבלים שמורה שיהיה תבואה ואחר כך כתוצאה מזה נעשו הפרות טובות מראה וכמו שכתב רש''י שקאי על בני אדם שבזמן שיש שובע הבריות נאות זה לזה וכן לגבי שני הרעב קודם נעשו שבלים צנומות וכתוצאה מזה נעשו...

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. במושב זקנים: וי"מ לפי שכשהיה פרעה בחור ונער היה בבית אבימלך, שכן דרך מלכים לשלוח בניהם לבית מלכים ללמוד דרך ארץ, ושם ראה יצחק אביו, והיה סבור שהיה יעקב, אמר לו וכי עדיין אתה חי, לכך שאל לו כמה ימי שני חייו. וכן כתב בפענח רזא: כמה ימי...

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כׇּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כׇּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל...

וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ ומצאתי בסכ"י וזה לשונו, דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, כי הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים, שכל נפטר שמתלבש בתכריכי פשתן לבן, אפילו שנפטר בחו"ל, כל קטיגור מתהפך לו לסניגור, והרוצה לחקור ולדרוש ולבדוק ולנסות מופת...

אשר האלקים עשה הראה את פרעה כתב הצפנת פענח דר"ל אף דבפסח נידון על התבואה[1], מ"מ חוזר מזכיר בר"ה, כמ"ש התוס' ר"ה דף ט"ז ע"א, ע"כ. אך הפה קדוש (לר' יצחק מוולאז'ין) על הפסוק "ועתה ירא פרעה" וגו' כתב וז"ל, קשה, וכי שאל פרעה עצה מפיו, הרי לא הביא אותו כי אם לפתור לו החלום בלבד. אלא, ידוע מאמר חז"ל...

וָאִיקָץ. וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי, נרמז כאן בסמיכות מה שכתב הרב חיד"א ז"ל (נחל קדומים אות ז): ושמעתי משם הרב מהר"ש פרימו, דכתיב "ויקץ פרעה ויישן ויחלום שנית", והכוונה דבתוך חלומו חלם שנתעורר מחלום וישן וחלם שנית, וכל זה היה בתוך החלום, ולזה כתיב אחר כך "ויקץ פרעה והנה חלום", דתיבת "והנה חלום" יתר...

מבאר המלבי"ם הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול...

והרי לאבימלך השיב? (יח - יט)" למה לא הגדת לי". ר"ל הגם שטוב עשית מה שאמרת לפני עם מצרים שאחותך היא כי ידע שהם חשודים על כך, אבל לי היה לך לומר האמת כי הן לצדק ימלך מלך, ואם היית חושד גם אותי בכך," למה אמרת אחותי" היא, שעי"כ "ואקח אותה לי לאשה", שאם לא היית אומר שהיא אחותך רק שהיא אמה או נכריה...

גם יל"פ עפ"י הנודע בספורי ימי קדם שכל אשה שראו בה יופי מופלגת למעלה מן הרגיל היו מיחסים לה אלהות והיו מהבילים שהיא בת אלוה פלוני ושהאלהים חושקים אותה, והיה אסור לאיש הדיוט ליגע בה וכ"ש שיקחנה לאשה, שהיה חייב מיתה שמועל בקודש, לבד המלך שהיה ג"כ אלוה אצלם היה מותר לקחתה. וע"כ חשש אברהם שכשיראו...

וַיְנַגַּע ה' נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי ברש"י מחז"ל: ואת ביתו לרבות כותליו ועמודיו וכליו. י"ל הטעם למה היו נגעים גם בקירות עפי"ש בזוהר פ' וארא שציירו לפרעה את דמות שרה על קיר ביתו, ולא די בזה אלא שציירו את דמותה על טבלא והיה נכנס עמו למיטתו, וכך עשו כל המלכים שמלכו...

כתב הרמב''ן [יב ו] שכל מה שאירע לאברהם ההי בגדר מעשה אבות סימן לבנים, ובתוך הדברים כתב גם מה שנלקח שרה לביתו של פרעה זה היה סימן למה שכל הבת תחיון, היינו לכאורה שרצו המצריים להרוג זכרים והבת להשאיר בחיים ולקחת אותם וצ''ב הלא ידוע שלא שלטו בנשותיהם וצ''ע

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז) פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות...

לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר בש"ך על התורה: מצאתי כתוב, לא תתעב מצרי בלשון יחיד, רמז על פרעה שהרהר תשובה וניצול ומלך על נינוה, וחרה ליונה על שלא נהפכה ואמר טוב מותי מחיי, על זה רמז כאן "לא תתעב מצרי", שלא יהא מתועב בעיניך, "כי גר" כבר נתגייר ועשה תשובה, עד כאן. וזה אתי שפיר עם מה שכתב בספר...

גבורות ה' למהר"ל פרק מב: רב נחמן אמר חוץ מפרעה ועליו נאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך למען הראותך את כחי. פי' מאחר שהקב"ה היה עושה קריעת ים סוף למען כי ידעו מצרים שמו הגדול ועיקר מצרים הוא המלך ואם נטבע פרעה לא ידע פרעה שמו אחר שנטבע לכך פרעה לא נטבע. ויש אומרים פרעה ירד לים ובסוף נטבע ובזה מקוים...

פרעה עשה ליוסף, וגם אחשוורוש להמן ומרדכי?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש רבה פרשה ז׳ סי׳ ג׳, אמר להן הקדוש ברוך הוא היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין. וכתב החתם סופר (החדש שבת עב:) דמסתמא כיון שנצטוו לכבדו, בכלל ציווי זה שישתחוו לו בכניסתן, ומי לא ישתחוה לפני המלך. והקשה הרי ידוע הדבר שפרעה מלך...