פרשת בהעלותך

מדוע מזכירה התורה דווקא כאן שמשה היה עניו מאד? ואפשר לומר, שהלוא משה שמע את דיבורי מרים ובכל זאת לא ענה כלום. והיה אפשר לחשוב, שמדשתיק שמע מינה שמודה באשמה. ולכן אומרת התורה שמשה היה עניו מאוד, ולכן לא יכול היה להצטדק ולומר פה אל פה.

וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו (יא, י) רש"י מבאר (על פי חז"ל), ש"בכייה" זו של העם, הייתה על כך שנאסרו להם איסורי עריות. כלומר, בעקבות מתן תורה, נאסר עליהם להתחתן עם קרובות משפחה ("ורבותינו אמרו, למשפחותיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להן"). מקשה על כך המהר"ל בחיבורו גור אריה בפרשת ויגש...

מה פשר שאלת משה "האנוכי הריתי את העם הזה" וכו', וכי אם היה משה אביו והורהו של העם, היה נפתר העניין והיה בכוחו להעניק להם את מה שאין בכוחו להעניק להם כעת? הספורנו מסביר כך: "הנה האב יוכל להנהיג את בניו, אף על פי שהם חלוקי הדעות, וזה כי כולם חושבים אותו לאוהב, שישתדל בכל כחו להיטיב להם…"; כלומר...

כלומר בני ישראל היו מקימים את המשכן במקום מסוים, ואח"כ היו סותרים אותו, ומקימים אותו במקום אחר, הכול ע"פ ציווי ה' – "על פי ה' יחנו, ועל פי ה' יסעו". סביב פסוק זה ישנה סוגיה ידועה במסכת שבת: כידוע, אחת מהמלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "סותר"; וכן ידוע, שמן התורה, אין מלאכה זו אסורה אלא אם סותר...

וזה מעשה המנורה, מקשה תעשה אותה (ח, ד) לכאורה פסוק זה אינו שייך לכאן, שהרי כל מעשי המנורה ואופן עשייתה פורטו לעיל בספר שמות, וכאן בפרשת בהעלותך התורה רק מתארת את הדלקת הנרות בפועל; ואם כך, מה העניין לכלול כאן דווקא את הפסוק "מקשה תעשה אותה וכו'"? בספר באר הפרשה מביא שאלה זו בשם חידושי הרי"ם...

יש להקשות הלא טעם המן היה משתנה למה שרוצים, אז על מה הם התלוננו - שיחשבו על טעם הבשר ויקבלו את זה? וי''ל שמצינו שנאמר על המן שטעמו כצפיחית בדבש והיינו שטעם המן תמיד נשאר בו גם טעם של דבש ולמשל כשחשב על דגים הרגיש בזה דגים עם טעם של דבש וכן הלאה. והנה מצינו בחז''ל שטעם הדבש פוגם את טעם הבשר וכן...

ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח וכו' ויקרבו לפני משה ואהרן ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע וגו'. יש להקשות דהפסוק מתחיל ויקרבו לפני משה ואהרן וממשיך ויאמרו אליו והיינו אל משה ויש להקשות הרי היו כאן שניים, גם משה וגם אהרן? ועו''ק דהא הם אמרו להדיא...

בארבעה עשר יום בחודש הזה בין הערביים וגו' ויעשו את הפסח בראשון וכו' בין הערביים יש להבין מדוע נכפל כאן 'בין הערביים'? וי''ל שהנה בנ''י מנו אז למעלה מ - 600 אלף גברים מבן עשרים שנה ומעלה, ובאותו הזמן שמשו בכהונה רק שלושה כהנים, אהרן אלעזר ואיתמר. וא''כ שלושה כהנים היו עסוקים ברבבות פסחים וזהו...

רש''י מביא שהיתה מדרגה ליד המנורה שעליה היה עומד הכהן ומטיב את המנורה. והקשו האחרונים הרי המנורה היתה בגובה ג' אמות ורוב האנשים גבוהים מג' אמות וא''כ מדוע הוצרך למדרגה? ותירצו שהיות וכהן גדול אסור לו להגביה ידו מעל הציץ משום השם דכתיב ביה (סוטה לח.) לכך הוצרך להיזהר בזה היטב ולעשות לו מדרגה...

למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים׳ לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייו שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות (רש״י). ויש לעיין, במה גדולה הדלקת הנרות מקרבנות הנשיאים. ובמדרש רבה נאמר על כך: ״הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים היו נוהגין, אבל...

אומרת התורה: (יח) ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן ה' לכם בשר ואכלתם: (יט) לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום: (כ) עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו...

והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר: זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם נ"ל לבאר ע"ד שאמרו ב חולין כי ירחיב ה' גבולך, למדך תורה דרך ארץ שלא יאכל בשר רק בהרחבת גבול, כי אין בו צורך כ"כ, ועל הלחם יחיה האדם וא"א בלעדו. ונ"ל לכן נתן ה' המן בשפע ותדיר, כי הוא...

וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה. כתב רש"י "ד"א תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" . פירש בזה הגאון ז"ל בדרך רמז את דברי הגמ' "מילה בסלע שתיקה בתרי", דהסיבה שלכן לא נכנס משה רבינו לארץ ישראל, היה מפני שלא דבר אל הסלע אלא הכהו, וזהו אמרו "מילה...

ויהי העם כמתאננים רע באזני ה'. הנה לא מפורש בזה על מה התלוננו. ודברי חז"ל בזה ידועים. והנראה בדרך צחות, שכל מהותם של ה'מתלוננים' הוא שמלאים הם בטענות, ואין כלל נפקא מינה על מה ולמה, ויהיו הדברים איך שיהיו תמיד ימצאו על מה להתלונן, וכן הוא בכל דור ודור אנשים מלאים טענות בכל מצב, אוי להם אשר...