פרשת צו

1. ההשקעה שמתחילה בהפסד: מדוע ה' מנקה את חשבונך לאחר מתן מעשר? "וְהָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעְשֵׂר, בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי; וּבְחַנּוּנִי נָא בָּזֹאת , אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אַרְבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וְהִרְקַתִּי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי דָי " (מלאכי ג', י')...

בפרשת צו כתיב שאוכלים את המנחה מצות, וכתב המהרש"א (ח"א פסחים קטז, ב) שאמנם טעם איסור חמץ כל שבעה הוא משום שלא הספיק בציקם להחמיץ, אבל מצוות אכילת מצה בליל פסח הוא כמו בקרבן מנחה, שהחמץ הוא רמז ליצר הרע, ולכן אכילה בקדושה צריכה להיות מצה. ולכאורה לולי דבריו ז"ל היה מקום לומר שיש כמה טעמים [ואפשר...

בפרשת השבוע אנו לומדים את דיני קרבן תודה כמו שנאמר (ויקרא ז, יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וגו'. בספר הלבוש (או"ח סי' נא) כותב שמקריבי קרבן תודה היו אומרים את פרק 'מזמור לתודה' להודות לה' כל חסדיו. פסח וערב פסח חכמינו תיקנו לומר בכל יום בתפילת שחרית את פרק 'מזמור לתודה', אולם כותב הרמ"א...

זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת (ו יח) בפענח רזא: זאת תורת החטאת, ו' תורות כתיבי בקרבנות, נגד שית סדרי משנה, והקרבנות נקראו לחם, לחמי לאשי, והתורה נקראת לחם, לכו לחמו בלחמי, התלמוד נקרא אש, הלא כה דברי כאש, והקרבנות נקראים אשה, וכ"ז לומר כשם שא"א לעולם בלא לחם ואש כך א"א לעולם בלא תורה, שנאמר אם לא...

לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו. וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים (ז, י-יא) בבעל הטורים: לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו, וסמיך ליה וְזֹאת תּוֹרַת, לומר ששנים שעוסקין בתורה נעשים כאחים, ואף אם מקנטרים זה את זה, כדדרשינן (קידושין ל:) את והב בסופה. ואולי כוונתו גם שנרמז "השלמים"...

וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת עֹלַת אִישׁ עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה (ז, ח) בפי' הרד"ל (פרקי דר"א פרק ל"א) מביא בשם הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות מאמר חקור הדין ח"ד פי"ט) כי רוחו של אליהו הקריב האיל של אברהם, שהיה במקום כהן, וזכה בעור העולה כמ"ש עור העולה וגו' לכהן לו יהיה. עוד...