- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
בפרשת צו כתיב שאוכלים את המנחה מצות, וכתב המהרש"א (ח"א פסחים קטז, ב) שאמנם טעם איסור חמץ כל שבעה הוא משום שלא הספיק בציקם להחמיץ, אבל מצוות אכילת מצה בליל פסח הוא כמו בקרבן מנחה, שהחמץ הוא רמז ליצר הרע, ולכן אכילה בקדושה צריכה להיות מצה. ולכאורה לולי דבריו ז"ל היה מקום לומר שיש כמה טעמים [ואפשר להוסיף שהרדב"ז (ח"ג סי' תקמ"ו) כתב שהסיבה שהחמירו איסור חמץ במשהו לפי שהוא רומז ליצר הרע, ועי' דרך ה'].
ובחת"ס (דרשות פר' ויקרא) הביא בשם האברבנאל, שקרבן פסח הוא כעין קרבן תודה על יציאת מצרים, ותודה יש עמה לחמים, וגם כאן המצה היא הלחם, וקושיית הבן מה נשתנה היא מדוע אין גם חמץ כמו בתודה. והעירו שאי"ז אברבנאל אלא בניין אריאל (בית המועד לחג המצות), והוא כתב שהטעם שאין בפסח גם לחמי חמץ כמו בלחמי תודה, כיון שאסור לאכול חמץ, שלא הספיק בציקם להחמיץ. והחת"ס ביאר, לפי שהוא כמו המילואים, שבכל שנה ושנה יוצאים מהטומאה, ובמילואים היו רק לחמי מצה, כדתנן במנחות (פ"ז מ"ב).
ובחת"ס (דרשות פר' ויקרא) הביא בשם האברבנאל, שקרבן פסח הוא כעין קרבן תודה על יציאת מצרים, ותודה יש עמה לחמים, וגם כאן המצה היא הלחם, וקושיית הבן מה נשתנה היא מדוע אין גם חמץ כמו בתודה. והעירו שאי"ז אברבנאל אלא בניין אריאל (בית המועד לחג המצות), והוא כתב שהטעם שאין בפסח גם לחמי חמץ כמו בלחמי תודה, כיון שאסור לאכול חמץ, שלא הספיק בציקם להחמיץ. והחת"ס ביאר, לפי שהוא כמו המילואים, שבכל שנה ושנה יוצאים מהטומאה, ובמילואים היו רק לחמי מצה, כדתנן במנחות (פ"ז מ"ב).