פרשת תזריע

"וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר" (ויקרא יג ו) וברש"י משמע (וכן למד הרמב"ן) שפרושו שנחלש הצבע ועמד על אחד ממראות נגעים האחרים, אמנם באבן עזרא הביא כי יש שפירשו שהשחיר הצבע כמו 'כהו עיניו'. וכן מצינו להלן דכתיב "והיה הנגע ירקרק...

איתא במדרש רבה (תזריע פרשה ט"ו סי' ט') דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" כנגד בבל, "ספחת" כנגד פרס, ו"בהרת" כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" כנגד אדום]. ויש לרמוז בזה ע"פ מה שכתב הבעל הטורים שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" כנגד בבל, "שטנה" כנגד המן, ו"רחובות" כנגד יון...

ויקרא רבה (וילנא) פרשה יד סימן ה (פרשת תזריע) אשה כי תזריע הה"ד (תהלים נא) הן בעוון חוללתי רבי אחא אמר אפי' אם יהיה חסיד שבחסידים א"א שלא יהיה לו צד אחד מעון אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים כלום נתכוון אבא ישי להעמידני והלא לא נתכוון אלא להנאתו תדע שהוא כן שמאחר שעשו צרכיהן זה הופך פניו...

מה הקשר בין "ארנבת" לאִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ?

אחד מארבע מראות נגעים הוא כצמר לבן (נגעים פ"א מ"א), מרמז למאמר החסידי הידוע "נותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר" שכאשר הקב"ה מנסה את האדם בנסיון קשה, הוא נותן לו כנגד זה באותה מידה כוחות להתגבר, כפי הקור של השלג כך גם משפיע צמר באותה מידה להתחמם, וכפי קושי הנגעים כך יש צמר להתגבר.

וְאִם פָּשֹׂה תִפְשֶׂה וְאִם אותיות אוֹם, רמז לאמרם (נגעים פ"ד מ"י) בהרת כגריס ופשתה כגריס נולדה לפשיון מחיה או שער לבן והלך לה האוֹם, ר"ע מטמא וחכמים אומרים תראה בתחילה.

במדרש תנחומא (אות ו): מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים, מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ, קרא לאשתו אמר לה, בשביל שבני אדם רגילים לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם, אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים, אם ראית שערו של אדם שיבש המעיין שלו, תהא יודעת שלקה, לפי שכל שער ושער ברא לו...

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים וכו'. בבעל הטורים תזריע וילדה בגימטריא צורת אדם. דרך רמז נקדים אמרי קודש בספר מגן אברהם (מטריסק) פרשת תצא, וזה לשונו: והנה שמעתי מאאמו"ר זצוקללה"ה שאמר בענין החידושי תורה של החכם האמת, שצריכה להיות בסוד העיבור והלידה וכו'...

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. במדרש אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, לא זכה אומרים לו יתוש קדמך. רמז לדבר צרתני ותשת נרמז אותיות יתוש.