פרשת וארא

"ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' הקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי לה' הארץ" [שמות ט' כט'] וברש"י [וכ"ה ברמב"ן] פי' כצאתי את העיר – "מן העיר אבל בתוך העיר לא התפלל לפי שהיתה מלאה גלולים", מבואר ברש"י שמשה רבנו היה צריך לצאת מן העיר ולא להתפלל בתוכה היא משום כל הטינופת...

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל (ו, ה) מה פשר לשונו של הקב"ה "וגם אני שמעתי", כאילו יש עוד מישהו ששמע? מי עוד שמע? ובכלל, המילה "וגם" לכאורה מיותרת, וניתן היה לכתוב פשוט "ואני שמעתי את נאקת בני ישראל"? וב"באר הפרשה" מביא בעניין זה כך – "וביארו צדיקים אומרו 'וגם', כי כך היא הנהגתו של בורא...

ישנו סיפור ידוע על רב שחויב לתת הכשר ורמז על ידי התרגום "חרציכון יהון אסירין" שההכשר אינו אמיתי, אם מישהו יכול לכתוב את הפרטים והמקור. תודה

נשיא ארה''ב טראמפ, מינה את שון קורן להיות ראש הסי אי אי - CIA מי זה 'שון קורן' הוא היה המאבטח של טראמפ, כשניסו להתנקש בו והוא עשה מה שכל מאבטח צריך לעשות השכיב את האובייקט המאובטח, וגונן עליו בגופו. אבל מכיון שהוא מסר נפש, והוכיח נאמנות בשעת חירום הוא זכה לפרס עצום ממאבטח 'פשוט'... [מסתמא לא...

מדוע פתח השי"ת במכת דם ראשונה? ביאר רבי משה פיינשטיין זצ"ל: המצרים שעבדו את עם ישראל אבל מאידך גיסא היו להם מערכת חוקים המסדירה את חיי האזרחים ודואגת לתקנתם. נמשלת היא למים חיים. באה המכה הראשונה הבסיסית וחשפה את הסוד גם ה'מים' של המצרים דם! השחתה והרוע חדרו וחלחלו לכל רמות החיים. ואם כלפי עם...

כידוע בני ישראל ירדו למצרים, כדי להעלות משם את ר"ב ניצוצין קדישין. וצריך עיון והבנה, הרי בנ"י ירדו פלאות במצרים, והגיעו עד מ"ט שערי טומאה, וחטאו בעבודה זרה וכדו'. א"כ איך יכלו להעלות הניצוצות לשורשן. וביאור הענין, עפ"י ד' האריז"ל, שעצם זה שישראל משועבדים לגויים, זה פועל שישראל נוטלין את החלק...

תעלומה בספר תהלים "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" - כך כותב דוד המלך בספר תהלים, ומיד עולה שאלה מעניינת: מדוע הוזכרה מכת ערוב לפני מכת כינים? הרי בסיפור יציאת מצרים, הסדר היה הפוך - קודם באה מכת כינים ורק אחריה מכת ערוב! משל נפלא מבית המדרש המגיד מדובנא, באומנות המשל המיוחדת...

"ויקרא פרעה אל משה ולאהרן, ויאמר, לכו זבחו לאלוקיכם בארץ; ויאמר משה, לא נכון לעשות כן, כי תועבת מצרים נזבח לה' אלוקינו; הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם". פרעה אומר למשה, זבחו את קרבנותיכם כאן במצרים, לשם מה לכם לצאת? ומשה משיב לו, שאין לעשות זאת במצרים, כי הבהמות נחשבות בעיני המצרים לדבר קדוש...

רש"י מפרש שהכתוב בא לומר, שבנזקי מכת הברד היה הבדל בין סוגי הגידולים: הפשתה והשעורה, מאחר שכבר הספיקו לצמוח ונעשה הגבעול שלהם קשה וחזק, לכן נשברו במכת הברד ("אביב" ו"גבעול" הם תיאורים לצמיחה מוקדמת, ו"נוכתה" הוא מלשון שבר, עיין רש"י); ואילו החיטה והכוסמת, מאחר שצומחים מאוחר ("אפילות" – מאוחרות)...

הנני משליח בך וכו' את הערוב (ח, יז) רש"י מסביר מהו "ערוב" – "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". כלומר, השם "ערוב" הוא מלשון תערובת, ערבוביא, שהגיעו החיות במעורב. אך צריך להבין, וכי זהו עיקר המכה ומהותה (שהגיעו במעורב), עד שמוצדק לקרוא למכה על שם פרט זה שהגיעו יחד...

ידועים דברי מדרש תנחומא, המובאים ברש"י, "צפרדע אחת הייתה, והיו המצרים מכין אותה, ומתזת צפרדעין הרבה" (וכך כותב רש"י, שהייתה מתזת נחילים נחילים וכו'). שואל על כך הקהילות יעקב (מובא בספרו של הגר"ח קנייבסקי "טעמא דקרא", עמ' מא), הלוא מיד כשראו המצרים שההכאה רק מחריפה את המצב, והצפרדע רק מתרבה, היה...

מסביר המשך חכמה: לעיל בפסוק ח', כשבישר משה לבני ישראל על הגאולה, הוא דיבר עמם לא רק על היציאה ממצרים, אלא גם על היעד הסופי, ביאתם לארץ ישראל ("והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב"); ולכן לא שמעו אליו בני ישראל, כי אדם קשה יום, המצוי בלחץ הרגע, אינו פנוי להקשיב...

אמור אל אהרן (פרק ז' פסוק יט, ופרק ח' פסוק יב) כמבואר ברש"י, הטעם שלא היכה משה עצמו את היאור אלא אהרן, הוא משום שהיאור הגן על משה מהמצרים. וכן הטעם שלא הכה משה את העפר, הוא משום שהעפר היטיב למשה בכך שקבר שם את המצרי שהרג. מקשה על כך הרב דסלר (במכתב מאליהו חלק ג' עמ' 100-101), הרי העפר והיאור...

מהי הלשון "כל גבולך"? ומדוע לא נאמר פשוט, "כל ארצך"? במדרש מבואר שהייתה מחלוקת בין מצרים לשכנותיה, היכן עובר קו הגבול בין המדינות. ובאה מכת צפרדע ופתרה מחלוקת זו, שכן הגבול נקבע לפי מקום הגעת הצפרדעים (בכל מקום שאליו הגיעו הצפרדעים, מצרים היא, ובמקומות שלא היו צפרדעים, אין זו מצרים). ולכך רומז...

ואני אקשה את לב פרעה וגו' (ז, ג) הקב"ה מודיע למשה, "ואני אקשה את לב פרעה". לכאורה הכוונה היא, שהקב"ה שולל מפרעה את הבחירה, וכבר התחבטו ראשונים בשאלה הידועה, כיצד ייתכן שהקב"ה ימנע מאדם את הבחירה? ואם נמנעת ממנו הבחירה, כיצד ניתן להענישו על כך? וכידוע, נאמרו על כך מספר תשובות על ידי מחברים שונים...

ואלה שמות בני לוי לתולדותם, גרשון קהת ומררי (ו, טז) יש להבין, מדוע רק בפירוט שמותם של בני לוי, הקדים הכתוב "ואלה שמות בני לוי", ולעומת זאת אצל ראובן ושמעון, לא הקדים הכתוב "ואלה שמות", אלא אמר בקצרה, "בני ראובן וכו'". השל"ה עומד על פשר שינוי זה, ומסביר זאת כך: "קשה, למה אמר תיבת 'שמות' אצל לוי...

סדר הפסוקים לכאורה תמוה ביותר. ממש באמצע שטף הפסוקים המתארים את מעשי משה ואהרן במצרים, מפסיק לפתע הכתוב את הסיפור באמצעו, ומתחיל למנות כסדרם את תולדותיהם של ראובן, שמעון ולוי, בפירוט רב, בזה אחר זה עד משה ואהרן (אלה ראשי בית אבותם, בני ראובן וכו', עד פסוק כו, "הוא אהרן ומשה אשר אמר ה' להם הוציאו...

כבר הקשו רבים את השאלה המתבקשת, וכי הסיבה שבני ישראל לא שמעו אל משה הייתה משום היותו ערל שפתים? הרי הסיבה לכך שלא שמעו אליו מפורשת לעיל בפסוק ט' – "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"! ועוד, כל הקל וחומר שטוען כאן משה, שאם לא שמעו אותו בני ישראל קל וחומר שלא ישמע אליו פרעה ("הן בני ישראל לא...

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי (ו, ה) לאחר המלים "שמעתי את נאקת בני ישראל", מדוע צריך הפסוק להוסיף עוד ולהדגיש "אשר מצרים מעבידים אותם"? הרי ברור מאליו (על פי כל מהלך הפרשה) באיזו נאקה מדובר, ושהגורם לכך הוא עבדות מצרים (ודבר לא היה חסר אילו נכתב רק...

הוא אהרן ומשה (ו, כו). בפסוק הזה מקדים הכתוב את אהרן למשה, ואילו בפסוק כז מקדים הפסוק את משה ("הוא משה ואהרן"). וכבר עמד על כך רש"י וכתב, "לומר לך, ששקולים כאחד". והמשמעות הפשוטה של דברי רש"י היא, שאהרן ומשה היו שקולים בדרגתם, ולכן פעם מקדים הכתוב את זה ופעם את זה. אך כבר הקשה הכתב סופר בשם...