פרשת וארא

מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש רבה, אמר ר׳ אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל, כיצד, המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית, והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם, ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל...

מדרש רבה ט' י': משנת ר"א פי"ט [מובא באוצר המדרשים ז, סוף פסוק י"ט]: שם פ"כ [מובא שם פסוק כ"א]: ואולי יש לבאר לפי"ז לשון הפסוק בתהלים ע"ח מ"ד "וַיַּהֲפֹ֣ךְ לְ֭דָם יְאֹרֵיהֶ֑ם וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם בַּל יִשְׁתָּיֽוּן", שאפי' הנוזלים שאינם מים - גם לא יכלו לשתות, כי נהפכו לדם. ומהמדרש רבה אין כ"כ ראיה...

במדרש רבה הובאה מחלוקת אלו חיות השתתפו במכת ערוב: "הביא עליהם חיות מעורבבות, דברי רבי יהודה; רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין". וכמדומה שיש שיטה [ואולי זו דעת ר"י] שהיו את כל סוגי החיות; ועי' ספר הישר; ובשם הגר"א אמרו ש"גם האדמה אשר הם עליה" - מלמד שגם הידעוני (אדני השדה) שטבורו מחובר לארץ הגיע...

בעדיות פ"ב מ"י תנן שמשפט המצרים במצריים י"ב חודש. ולדעת הראב"ד והתוס' שאנץ שם הכוונה שהתחילו המכות באייר, עד ניסן שלאחריו. ובתוס' ר"ה י"א א' ד"ה בראש השנה כתבו שהתחילו המכות בניסן. ובגמ' בר"ה שם מבואר שהעבודה פסקה בר"ה [ובע"ב שם ילפינן לה מגז"ש מהפסוק בתחילת הפרשה "והוצאתי אתכם מתחת סבלות...

גמ' פסחים נ"ג ב': והקשו המפרשים כיצד למדו מהצפרדעים, והרי הצפרדעים נצטוו לעשות כן. ומובא שהגר"א כשהיה בגיל 7 תירץ על קושיא זו שהקשה השאגת אריה בדרשתו שאף שהיו מצוות - מ"מ יכלה כל צפרדע לומר שחבירתה תיכנס לתנור; ונישקו השאגת אריה. ולכאורה קשה סו"ס אם יש ציווי להיכנס לכבשן האש - בוודאי שחלק...