פרי

אשמח לעזרה במציאת המקור, שהענין למעט בפרי החג להראות סימן על הגויים שיתמעטו? ואם כן אז מה הקשר והטעם של בית שמאי לחמ''ד?

כתוב ברש"י שהארץ שינתה שנצטטוותה להוציא עץ פרי שטעם העץ כטעם פרי, ואילו היא הוציאה רק עץ עושה פרי. וקשה הרי מפורש בפסוק 'ויהי כן - שנעשה כפי מאמר הקב"ה, 'תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץפרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן'

אמרה תורה פרי עץ הדר ופ' חכמים זה אתרוג ולא רימון ולא פריש אבל פרות ההדר כתפוז ואשכולית ולימון לא היו בא''י בזמן חז''ל כידוע וא''כ אפשר שהם כשרים גם כן למצוה שהרי הם פרות הדר (ובזכרוני שראיתי צד כזה בחזו''א שאינם כלאים עם האתרוג)

למה אין מברכים בורא פרי האדמה על קפה, כמו בשמן זית, דהרי ל"ל עילויא אחרינא (וא"ת זיעה בעלמא היא, לא היא דלא גרע ממיא דשלקי)?

ישנם חיבורים מיוחדים בשם "מראה המקום" בו מביא את לשון הראשונים והאחרונים בתוספת הערות מדילי', ברחבות נפלאה ובצורה מסודרת. מישהו יודע מי המחבר (נראה מכך שלא כתב את שמו הן בספר והן באוצר החכמה, שבעל ענווה הוא).

היכי דמי שמותרת השחתת עצי פרי, אף שאינם מזיקים לעצים אחרים, אף שמגדלים פרי, ואינם מזיקים לכיס? (-כדאיתא בהחובל ב"ק צא:) מקורות

פרי עץ הדר (659) בגימטריא זה אתרוגי החזו''א (659)

היכן מצינו שמקדימים לכתחילה ברכת שהכל לברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה?

וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ במדרש לקח טוב: מפרי הארץ אלו רימונים. רבים נתקשו בפי' מדרש זה, ואפשר שראה משה רבינו שדווקא מהרימונים יהיה להם מקום לטעות, כמובא במדרש (בעל הטורים ד"ה כחגבים, תוס' שאנץ סוטה לה., רוקח, פענח רזא, הדר זקנים, ילקוט פתרון תורה המובא בחומש תורה שלימה)...