בפנים מאירות [ח"א צה'] כתב דמדינא דגמ' היה צריך לברך ע"ז אדמה בתה כמו במי שלקות ועי"ש שמסיים בזה"ל: "וכן ראיתי הלכה למעש' מחכם אחד שבירך על מי הט"עי בפ"א והעולם לא נהגו כן ואפשר דסברי כיון דהני עלי אינם ראוים לאכילה כלל לא חשיבי עיקר הפרי וכמו גבי עלי הצלף דמברך עלייהו בפ"א משום שאינ' עיקר הפרי כן חשבו שהעלי הט"עי נמי אינ' עיקר הפרי ונחית חד דרגא וראוי לברך עליה' שהכל אבל לעיקר דינא הי' ראוי לברך בפ"א כנ"ל.
וכ"כ בשו"ת הלק"ט [ח"א ס"ט] "שאלה כיצד מברכין על הקאוי: תשובה הקאוי אינו נאכל כשהוא חי אלא קולין אותו והוא ראוי לאכילה וכשדכין אותו מבשלו במים וראוי היה לברך עליו בפה"א אלא דעמא דבר לברך שהכל", ובמור וקציעה [סימן רד] תמה עליו וז"ל: ,ראיתי להזכיר כאן דיני משקה הקאהו"י, שנתחדש בזמננו במדינה זו קרוב לששים שנה, וצריך לבאר בו פרטים הללו, א] ברכתו היא ודאי שהכל, ולא אדע טעמו של בעל ספר הלק"ט שכתב, ראוי היה לברך עליו בפה"א, הא פרי האילן הוא כנודע, ואדעתא דהכי נטעי ליה, אי הכי אי ס"ד דמימיו כמותו, בפה"ע בעי ברוכי עליה, בפה"א מאי עבידתיה. אך פשיטא דלא עדיף משכר תמרים ושעורים, זה אינו צריך לפנים. אמנם בשו"ת הלק"ט סיים שם בזה"ל: "וזה כלל גדול שהיה מוסד בידינו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה". וכ"נ בבית יהודה [יו"ד כא'] עי"ש, ובאשל אברהם כ' שגם הפני"מ דיבר רק כשנתן הרבה תה במים עי"ש, ועי' שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ' דכ' דלא דמי למי שלקות דכאן הבישול של הקפה הוא לצורך המים בלבד, ואין בזה משום בישולי עכו"מ עי' תוס' ע"ז לא: ד"ה ותרוויהו עי"ש ובפר"ח הוציא ממנו להתיר קפה של גוים עי"ש, וכן מצאנו עוד הרבה להתיר לברך שהכל.
להלכה: כתב בספר הליכות ברכות [ר''ב נד'] דעל משקה הקפה והנס קפה וכן על משקה התה מברכים שהכל דאף שנכנס טעם הקפה והתה במים ומורגש היטב טעמם וכל הקפה והתה מיועדים לבישול, מכל מקום היות ושותים רק את המים ולא אוכלים את הפרי שזה הקפה או התה לכן ברכת המים שהכל.
וביאר שם דהסיבה לכך היא משום דברכת המים כברכת הפרי הוא רק באופן שהמים נגררים אחר הפרי וזה שייך באופן שבישלם על דעת לאכול את הפרי אך כשבישלם לא על דעת הפרי הרי שאין חשיבות לפרי, ולכן יש על המים שם משקה וברכתו שהכל מכיון שאין את חשיבות הפרי שהמים יגררו אחריו.
והנה בנס קפה הרי הפרי נאכל ביחד עם המים [לא כמו קפה שחור שנשאר הקפה עצמו ורק התמצית שלו יוצא] אעפ"כ ברכתו שהכל היות ולא שותים זאת לשובע כמו במרק וקומפוט אלא לתענוג וצימאון ולכן שם משקה עליו, כמבואר בגר"א בדעת השו"ע [רב' ד'] והביאו המ"ב [שם ס''ק ל''ד], וגם כיון שהפרי נימוח לגמרי ונהפך למשקה תו לא שייך לומר עליו בורא פרי העץ דאין כאן פרי ממילא גם מימיו כמותו עי"ש.
ועוד סיבה נראה לומר לברך שהכל משום שלא ניכר תוארו וצורתו של הפולי קפה וכל שברכת הפרי שהכל גם ברכת המים שקיבלו ממנו טעם היא שהכל דלא יתכן שהמים יהיו יותר חשובים מהפרי כמבואר בביה"ל [ רב' ד"ה על אותם המים].
אמנם עי' שו"ת מנחת שלמה [ח"א סי' צ''א] שלא הסכים עם כל הנ"ל וס"ל דיש לברך בורא פרי העץ אף שנשתנה צורתו היות ומין זה נועד לשימוש באופן זה וכמ"ש תרומת הדשן [סי' כט'] עי"ש.
מיהו זה ודאי שאם בירך על הקפה ברכת העץ או אדמה יוצא ידי חובה היות וסוכ"ס גדל בעץ וגם שיש אומרים שלכתחילה ברכתם בורא פרי האדמה.