- הודעות
- 212
- תודות
- 806
- נקודות
- 140
ולענ''ד אינו כמיא דשלקי , דכל מהות הפול הוא לתת טעם למים משא''כ במיא דשלקי שהמים טפלים לירקות ופה הפול טפל למים .
לכאו' הוא ממש להיפך, כל מהות המים לאפשר אכילת הפול, שאינו נאכל כמות שהוא
- הודעות
- 212
- תודות
- 806
- נקודות
- 140
זהו שתצא ותבדוק , אף אחד לא רוצה פול , אלא טעם משקה של קפה לא פול
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
איני מונח כרגע, ולכך רק אציע, האם אין זה דומה לברכת בורא מיני מזונות על השכר?
הוא תלוי בפלוגתת הראשונים בענין מיא דשלקי כשלקי, ולשיטת הרמב"ם יוצא שאכן צריך לברך בפה"א, אבל לפי שיטת הרא"ש, הקפה בא להטעים את המים ולכן המים נחשבים עיקר.
- הודעות
- 123
- תודות
- 645
- נקודות
- 271
שמעתי מחכ''א לדון בזה דהנה כל פרי כמו הזית יש לו קיום לעצמו וע''כ גם בתור שמן מברכים עליו כך, אמנם בקפה שאין להם שום אכילה לכשעצמם זה עצמו מגרע מהם חשיבות של אוכל והוא סיבה לברך בהם שהכל
- הודעות
- 203
- תודות
- 979
- נקודות
- 356
בפנים מאירות [ח"א צה'] כתב דמדינא דגמ' היה צריך לברך ע"ז אדמה בתה כמו במי שלקות ועי"ש שמסיים בזה"ל: "וכן ראיתי הלכה למעש' מחכם אחד שבירך על מי הט"עי בפ"א והעולם לא נהגו כן ואפשר דסברי כיון דהני עלי אינם ראוים לאכילה כלל לא חשיבי עיקר הפרי וכמו גבי עלי הצלף דמברך עלייהו בפ"א משום שאינ' עיקר הפרי כן חשבו שהעלי הט"עי נמי אינ' עיקר הפרי ונחית חד דרגא וראוי לברך עליה' שהכל אבל לעיקר דינא הי' ראוי לברך בפ"א כנ"ל.
וכ"כ בשו"ת הלק"ט [ח"א ס"ט] "שאלה כיצד מברכין על הקאוי: תשובה הקאוי אינו נאכל כשהוא חי אלא קולין אותו והוא ראוי לאכילה וכשדכין אותו מבשלו במים וראוי היה לברך עליו בפה"א אלא דעמא דבר לברך שהכל", ובמור וקציעה [סימן רד] תמה עליו וז"ל: ,ראיתי להזכיר כאן דיני משקה הקאהו"י, שנתחדש בזמננו במדינה זו קרוב לששים שנה, וצריך לבאר בו פרטים הללו, א] ברכתו היא ודאי שהכל, ולא אדע טעמו של בעל ספר הלק"ט שכתב, ראוי היה לברך עליו בפה"א, הא פרי האילן הוא כנודע, ואדעתא דהכי נטעי ליה, אי הכי אי ס"ד דמימיו כמותו, בפה"ע בעי ברוכי עליה, בפה"א מאי עבידתיה. אך פשיטא דלא עדיף משכר תמרים ושעורים, זה אינו צריך לפנים. אמנם בשו"ת הלק"ט סיים שם בזה"ל: "וזה כלל גדול שהיה מוסד בידינו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה". וכ"נ בבית יהודה [יו"ד כא'] עי"ש, ובאשל אברהם כ' שגם הפני"מ דיבר רק כשנתן הרבה תה במים עי"ש, ועי' שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ' דכ' דלא דמי למי שלקות דכאן הבישול של הקפה הוא לצורך המים בלבד, ואין בזה משום בישולי עכו"מ עי' תוס' ע"ז לא: ד"ה ותרוויהו עי"ש ובפר"ח הוציא ממנו להתיר קפה של גוים עי"ש, וכן מצאנו עוד הרבה להתיר לברך שהכל.
להלכה: כתב בספר הליכות ברכות [ר''ב נד'] דעל משקה הקפה והנס קפה וכן על משקה התה מברכים שהכל דאף שנכנס טעם הקפה והתה במים ומורגש היטב טעמם וכל הקפה והתה מיועדים לבישול, מכל מקום היות ושותים רק את המים ולא אוכלים את הפרי שזה הקפה או התה לכן ברכת המים שהכל.
וביאר שם דהסיבה לכך היא משום דברכת המים כברכת הפרי הוא רק באופן שהמים נגררים אחר הפרי וזה שייך באופן שבישלם על דעת לאכול את הפרי אך כשבישלם לא על דעת הפרי הרי שאין חשיבות לפרי, ולכן יש על המים שם משקה וברכתו שהכל מכיון שאין את חשיבות הפרי שהמים יגררו אחריו.
והנה בנס קפה הרי הפרי נאכל ביחד עם המים [לא כמו קפה שחור שנשאר הקפה עצמו ורק התמצית שלו יוצא] אעפ"כ ברכתו שהכל היות ולא שותים זאת לשובע כמו במרק וקומפוט אלא לתענוג וצימאון ולכן שם משקה עליו, כמבואר בגר"א בדעת השו"ע [רב' ד'] והביאו המ"ב [שם ס''ק ל''ד], וגם כיון שהפרי נימוח לגמרי ונהפך למשקה תו לא שייך לומר עליו בורא פרי העץ דאין כאן פרי ממילא גם מימיו כמותו עי"ש.
ועוד סיבה נראה לומר לברך שהכל משום שלא ניכר תוארו וצורתו של הפולי קפה וכל שברכת הפרי שהכל גם ברכת המים שקיבלו ממנו טעם היא שהכל דלא יתכן שהמים יהיו יותר חשובים מהפרי כמבואר בביה"ל [ רב' ד"ה על אותם המים].
אמנם עי' שו"ת מנחת שלמה [ח"א סי' צ''א] שלא הסכים עם כל הנ"ל וס"ל דיש לברך בורא פרי העץ אף שנשתנה צורתו היות ומין זה נועד לשימוש באופן זה וכמ"ש תרומת הדשן [סי' כט'] עי"ש.
מיהו זה ודאי שאם בירך על הקפה ברכת העץ או אדמה יוצא ידי חובה היות וסוכ"ס גדל בעץ וגם שיש אומרים שלכתחילה ברכתם בורא פרי האדמה.
וכ"כ בשו"ת הלק"ט [ח"א ס"ט] "שאלה כיצד מברכין על הקאוי: תשובה הקאוי אינו נאכל כשהוא חי אלא קולין אותו והוא ראוי לאכילה וכשדכין אותו מבשלו במים וראוי היה לברך עליו בפה"א אלא דעמא דבר לברך שהכל", ובמור וקציעה [סימן רד] תמה עליו וז"ל: ,ראיתי להזכיר כאן דיני משקה הקאהו"י, שנתחדש בזמננו במדינה זו קרוב לששים שנה, וצריך לבאר בו פרטים הללו, א] ברכתו היא ודאי שהכל, ולא אדע טעמו של בעל ספר הלק"ט שכתב, ראוי היה לברך עליו בפה"א, הא פרי האילן הוא כנודע, ואדעתא דהכי נטעי ליה, אי הכי אי ס"ד דמימיו כמותו, בפה"ע בעי ברוכי עליה, בפה"א מאי עבידתיה. אך פשיטא דלא עדיף משכר תמרים ושעורים, זה אינו צריך לפנים. אמנם בשו"ת הלק"ט סיים שם בזה"ל: "וזה כלל גדול שהיה מוסד בידינו אם הלכה רופפת בידך פוק חזי מה עמא דבר כי פשוט הוא אשר באהבת ה' את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו דחויה". וכ"נ בבית יהודה [יו"ד כא'] עי"ש, ובאשל אברהם כ' שגם הפני"מ דיבר רק כשנתן הרבה תה במים עי"ש, ועי' שו"ת פרח מטה אהרן ח"א סי' מ' דכ' דלא דמי למי שלקות דכאן הבישול של הקפה הוא לצורך המים בלבד, ואין בזה משום בישולי עכו"מ עי' תוס' ע"ז לא: ד"ה ותרוויהו עי"ש ובפר"ח הוציא ממנו להתיר קפה של גוים עי"ש, וכן מצאנו עוד הרבה להתיר לברך שהכל.
להלכה: כתב בספר הליכות ברכות [ר''ב נד'] דעל משקה הקפה והנס קפה וכן על משקה התה מברכים שהכל דאף שנכנס טעם הקפה והתה במים ומורגש היטב טעמם וכל הקפה והתה מיועדים לבישול, מכל מקום היות ושותים רק את המים ולא אוכלים את הפרי שזה הקפה או התה לכן ברכת המים שהכל.
וביאר שם דהסיבה לכך היא משום דברכת המים כברכת הפרי הוא רק באופן שהמים נגררים אחר הפרי וזה שייך באופן שבישלם על דעת לאכול את הפרי אך כשבישלם לא על דעת הפרי הרי שאין חשיבות לפרי, ולכן יש על המים שם משקה וברכתו שהכל מכיון שאין את חשיבות הפרי שהמים יגררו אחריו.
והנה בנס קפה הרי הפרי נאכל ביחד עם המים [לא כמו קפה שחור שנשאר הקפה עצמו ורק התמצית שלו יוצא] אעפ"כ ברכתו שהכל היות ולא שותים זאת לשובע כמו במרק וקומפוט אלא לתענוג וצימאון ולכן שם משקה עליו, כמבואר בגר"א בדעת השו"ע [רב' ד'] והביאו המ"ב [שם ס''ק ל''ד], וגם כיון שהפרי נימוח לגמרי ונהפך למשקה תו לא שייך לומר עליו בורא פרי העץ דאין כאן פרי ממילא גם מימיו כמותו עי"ש.
ועוד סיבה נראה לומר לברך שהכל משום שלא ניכר תוארו וצורתו של הפולי קפה וכל שברכת הפרי שהכל גם ברכת המים שקיבלו ממנו טעם היא שהכל דלא יתכן שהמים יהיו יותר חשובים מהפרי כמבואר בביה"ל [ רב' ד"ה על אותם המים].
אמנם עי' שו"ת מנחת שלמה [ח"א סי' צ''א] שלא הסכים עם כל הנ"ל וס"ל דיש לברך בורא פרי העץ אף שנשתנה צורתו היות ומין זה נועד לשימוש באופן זה וכמ"ש תרומת הדשן [סי' כט'] עי"ש.
מיהו זה ודאי שאם בירך על הקפה ברכת העץ או אדמה יוצא ידי חובה היות וסוכ"ס גדל בעץ וגם שיש אומרים שלכתחילה ברכתם בורא פרי האדמה.
צ"ל "בורא פרי העץ" על קפה, "האדמה" על תה.
נא להכיר:
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אברך קלאסי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אנשיל
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גוב האריות
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- חסידישער יונגרמאן
- טביה
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- ירושלמי יונגרמאן
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- כתבי תורה
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שלום23
- שמעון הגלילי
- תשב"ר
- תתאה גבר