פסוק

הלכה בתלמוד וראשונים הנלמדת מפסוק במשלי, ואין הכוונה לגמ' המפורסמת ב"מ לה. תומת ישרים תנחם, דהתם אי"ז הלכה.

כידוע, כל שנה מהשית אלפין שנין רמוזה כנגד פסוק א' מהתורה. ובפסוק זה, נרמז ממאורעות אותה שנה. אשמח אם חו"ר הפורום יוכלו להעלות, לחדש וללקט, דיונים מקורות ורמזים בעניין. ייש"כ.

היכן מצינו שני פסוקים שלמים שהם זהים ממש בלשונם, שכתובים בהפרש של פסוק אחד ביניהם?

את עוץ בכרו ואת בוז אחיו יש להקשות, מדוע הוצרכה התורה לכתוב שבוז היה אחיו של עוץ, והרי מאחר ושניהם נולדו למלכה מנחור, ודאי היו אחים. [גם קשה שבשאר בניהם לא נאמר כן]. ובעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (מאמר חקור הדין ח"ג פ"י) הביא בשם האריז"ל, שעוץ נפטר בלא ילדים, ובוז נהג כמו אח, וייבם את אשתו. ולפיכך...

פסוק באיכה שקוראים אותו בכל שבת?

מחוטב עציך עד שואב מימיך פירש רש"י מחוטב עציך, מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושוע וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים, ע"כ, והוא מהתנחומא. וכיוצ"ב ביבמות (עט, א) שמשה גזר על אותו דור ויהושע גזר גם על דורות הבאים. והרמב"ן ביאר, שעל...

איזה פסוק מהפטרה בחומש בראשית הוא סיבה למנהג בחודש אלול?

מהיכן ניתן להביא ראיה שמותר לומר פסוק לא שלם (עם שם ה') ממנהג שנהגו בו כל ישראל?

שבת ע"ד ב' עולא רצה להתיר ברירה בשבת לצורך אותו היום; והקשה רב חסדא "וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבו ביום". ויש לדקדק בלשון הגמ' שנקטה שתי דוגמאות מאותה מלאכה, ולכאורה היה מתאים יותר לומר "וכי מותר לטחון, וכי מותר לבשל", וכיוצ"ב. וי"ל [נתעוררתי לזה מהגר"י ענגיל (בית האוצר), והוא כתב...

תעלומה בספר תהלים "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" - כך כותב דוד המלך בספר תהלים, ומיד עולה שאלה מעניינת: מדוע הוזכרה מכת ערוב לפני מכת כינים? הרי בסיפור יציאת מצרים, הסדר היה הפוך - קודם באה מכת כינים ורק אחריה מכת ערוב! משל נפלא מבית המדרש המגיד מדובנא, באומנות המשל המיוחדת...